יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי ההא · קפג
הלכה כדברי המכריע אפשר דלא אמרי' כן אלא כשמכריע בין יחיד ליחיד משום דבכל פלגא הוו שנים לגבי אחד אבל כשנחלק יחיד עם רבים אפשר שלא נפסוק בזה כמכריע כ"כ מוהר"י קורקוס בפי"ג מה' תרומות הלכה י' והן אמת דלישנא דכל מקום שאתה מוצא שנים חולקים ואחד מכריע וכו' דנקטו בפרק כירה ט"ל ב' דייק כוותיה אך אמנם איכא למידק איפכא מההיא דפרק כיצד מברכין מ"ג ב' דעלה דאיפליגו ב"ש וב"ה בבריי' דהביאו לפניו שמן והדס הכריע ר"ג כב"ש ואמרי' עלה א"ר יוחנן הלכה כדברי המכריע וה"נ בספ"ק דפסחים כ' ב' במחלוקת ב"ש וב"ה היינו פוסקים כמכריע אי לא הוה דעת שלישית ע"ש הא קמן דפסקינן כמכריע אע"ג דהוי כיחיד אצל רבים דהא דברי ב"ש אינם חשובים כלל לגבי ב"ה וכדאמרי' בפרק כיצד מברכין ל"ו ב' ב"ש במקום ב"ה אינה משנה והכי איתא תו בפ"ק דביצה י"א ב' ובפ"ק דיבמות ט' א' וכן מתברר פי' זה מדברי רש"י בפ' ר"א דמילה קל"ח א' ובקידושין נ"ד ב' ומדברי הרי"ף בר"פ הזהב דף פ"ד א' ובפרק מי שמת דף ק"ל א' ועיין תוס' פרק הדר ע"ב ב' ד"ה כח ופ"ק דחגיגה ו' א' ד"ה ורבי ובכתובות נ"ג א' ד"ה שאין ובפ' כל הבשר ק"ד ב' ד"ה רבי וע"ע שו"ת חוות יאיר דף צ"ה א' שכ' דאינה משנה ר"ל דדברי ב"ש בטילים לגמרי כאילו לא נזכרו וגרע משאר פלוגתי דתנאי מטעמא דב"ה רובא בצירוף הסכמת הבת קול וכדכתבו התוס' בפ' הזהב נ"ט ב' ד"ה לא ומיהו אפשר לישב דמידי הוא טעמא אלא להרמב"ם הא שמעינן להרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות בפ' ארבעה אחין דאית ליה דרכא אחריני בפי' ב"ש במקום ב"ה אינה משנה וז"ל שם והעיקר אצלנו ב"ש במקום ב"ה אינה משנה ר"ל כל מקום שתמצ' ב"ש מקילין וב"ה מחמירין וזה הפך המפורסם מסברתם לפיכך תדע שהמשנה מוטעית ושהדבר המיוחס לב"ש אמנם הוא חוץ מן המקומות המנויין שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ולפיכך פסק ההלכה בכאן יקיימו עכ"ד ואחריו נמשכו הרע"ב והתי"ט שם והזכירו לשבח ולחידוש הרלנ"ח בתשובותיו סימן ק"ח ואני המך בעניותי אין לי פה להשיב על דבריהם כי פשט דברי הסוגיות שהבאתי לא מוכחי הכי וכבר עמדו על זה הר"ב קול הרמ"ז והר"ב הון עשיר שם והר"ב בית דוד ברפ"ח מחולין ע"ש שישרים בליבותם האריכו למעניתם בביטול פי' זה ויש לתמוה על הכנה"ג שבכללי התלמוד כלל מ"ה הביא דברי הרמב"ם הנ"ל בלחוד ולא הזכיר כלום מהסוגיות דמוכחי הפך זה גם לא דעת רש"י והתוס' והרי"ף דאייתינא והוא פלא: