אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי ההא › קסז

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא · קסז

קסו

הלכה כבתראי אמרינן אף באמוראי קדמאי קודם אביי ורבא אלא שמאביי ורבא ואילך הלכה כתלמיד במקום הרב אף אם חולק עמו פנים אל פנים משא"כ בקודמים דאי פליג בהדי רביה לית הלכתא כתלמיד אבל אי בתר הכי פליג עליה נקטינן כוותיה דבתרא הוא וכמ"ש הר"ן ריש פרק המגרש דף תקצ"ח א' ע"ש וביבין שמועה כלל רע"ב כן למדתי מדברי הרי"ף ז"ל בפ' יום הכפורים שכתב קי"ל כרב הונא ורב נחמן דבתראי אינון וכן בפ' המפקיד ע"ח ב' דאיפלגו ר' יוחנן ורב נחמן בפסקא דתנאי וכתב הוא ז"ל והלכתא כדפסק רב נחמן דבתר' הוא והוסיף שנית ידו בפ' הזהב פ"ט ב' ואמר והא דר' אמי ור' יוחנן ליתיה דקי"ל כרב נחמן דבתרא הוא והלכתא כוותיה בדיני הרי לנו בבירור דעת הרי"ף דגם ברב נחמן דמן קדמאי הוא אמרינן הלכה כבתרא וכן כתב הרז"ה בר"פ האשה שנפלו כיון דקי"ל כרב נחמן בדיני והוא בתרא נראה דליתא לההוא דשמואל וכו' וכן מוכח מדברי הר"ן דאייתינא לעיל ומדבריו בריש סוכה דבאמוראי קדמאי דלא פליגי פנים בפנים עם רבייהו קי"ל הלכה כבתראי, וע"ע הר"ן בפ' גיד הנשה דף תשי"ב רע"ב שכתב ולא משתעי דרב נחמן דהוא בתרא ס"ל דלא כהלכתא וכן מצאתי עוד להרשב"א בחידושיו ליבמות דף קי"ט סע"א שכתב וקי"ל כרב נחמן דבתרא הוא וכ"כ עוד בשמו ה"ה בפי"ד מה' אישות הלכה א' גבי רב חסדא ע"ש וכן יש ללמוד עוד מדברי רבינו יונה בפרק כיצד מברכין ל"ג א' שכתב וז"ל ונר' למורי הרב דהלכה כריב"ל דאמר שבני הבית אפילו לא הסבו מצטרפין עם ב"ה משום דהוא בתראה טפי (מרבי חייא) ע"כ וכתבתיו בכללי הריש וצא ולמד עוד כן ממ"ש המרדכי במ"ק דף שצ"א ע"ד דכיון דרב אמי פליג אדרב והוא בתראה הלכת' כוותיה וכ"כ ג"כ בע"ז דף שצ"ד ע"ד וכן תמצא עוד להתוספות ז"ל בשלהי ר"ה ל"ד ב' ד"ה לדידי שכתבו דכיון דר' אבהו פליג אר' יוחנן היה קצת נראה לפסוק כמותו דהוא בתראה ע"ש הן אמת דבפרק ב"מ ט"ל ב' סד"ה מפרך כתב ר"ת דלא אמרינן הלכה כבתראי אלא כאמוראי בתראי אכן מצאתי להתוס' גופייהו בפ"ק דביצה ט' א' ד"ה גלגל שכתבו בפשיטות ונראה דהלכה כרב' דהוא בתראה ע"ש וכ"כ ג"כ בפ' השוכר ע"ב ב' דהלכה כרב ששת משום דבתראה הוא טפי מרב חסדא ע"ש הרי דגם שיטת סתם תוס' הכי אזל' דגם קודם אביי ורבא אמרי' הלכה כבתראי ודלא כהר"ב תי"ט בספרו פלפלא חריפת' שם בפרק השוכר שהקשה עליהם דוקא מאביי ורבא הוא דאיתיה להאי כללא ע"ש וע"ע מוהרי"ט בחדושיו לקדושין דף ע"ח א' ומהר"ש הלוי חי"ד סי' י' שכתבו דהטעם דהלכה כר' יוחנן לגבי רב הוא משום דר' יוחנן הוא בתרא אפילו לגבי רב ושמואל שהרי ראה דבריהם ואפ"ה חלק עליהם הבאתי דבריהם באות הריש יע"ש. גם הרמב"ם ז"ל כפי דברי ה"ה ומרן בכ"מ נראה דאזיל בשיטת הרי"ף ודעמיה בכלל זה דהא בפרק א' מה' ברכות הלכה ח' כתב הכ"מ ובגביל לתורי פסק כרב ששת לגבי ר' יוחנן דבתרא הוא וכן שם פ"ו הלכה ג' כתב דפסק כרב נחמן לגבי ר' הושעיא משום דבתר' הוא וגם ה"ה בפי"ד מה' שבת הלכה ו' כתב דפסק רבינו כרב יהודה לגבי ר' יוחנן משום דהוא בתרא וכן ספ"א מה' שאר אבות הטומאות כתב עוד הכ"מ ובפלוגת' דר' חנינא ורב חסדא כתב כרב חסדא דבתר' הוא וכן בספ"י מה' טומאת אוכלין כתב עוד דפסק כרב יוסף נגד ר"ל משום דבתרא הוא וכ"כ הגהות מיימון פ"י מה' ס"ת שפסק כרב הונא נגד ר' יוחנן דהוא בתרא אלא שלי אני המך צריך ישוב למאי דכתב הכ"מ בפ"ה מה' כלים הלכה א' ונ"ל שרבינו סובר דלא קי"ל כרב נחמן משום דקי"ל כר' יוחנן לגביה וקשה דמאי שנא הכא דלא אזיל בתר בתרא בכולה הנך דאייתינא ומה גם דבהדיא פסק הרי"ף בפרק המפקיד ובפרק הזהב שהבאתי כרב נחמן לגבי ר' יוחנן מטעמ' דבתר' והדבר צריך תלמוד ואיך שיהיה שמעינן שפיר מכל האמור דדעת הרי"ף והרמב"ם וסתם תוספות והר"ן והרשב"א ורבי יונה והמרדכי והגהות מיימון ומוהרי"ט ומוהר"ש הלוי הוא דאמרינן הלכה כבתראי אף באמוראי קדמאי קודם אביי ורבא וגדולה מזו מצאתי ראיתי דמשק אליעזר על חולין דף תי"א א' דאף לגבי תנאי כתב דרבי שהוא אחרון ראה דברי ר' עקיב' ור' יוסי הגלילי ופליג אשניהם לכן הלכה כמותו עד כאן והוא אצלי חדוש גדול שוב מצאתי בחפיש"ה דגם רבינו הגדול הראב"ד ז"ל מסכים הולך לשיטת הרי"ף וסיעתיה דאמרינן הלכה כבתראי גם באמוראי קדמאי שהרי כתב הרא"ש בשמו בפ' אלו מגלחין סי' ב' דכיון דרב אמי פליג אדרב והוא בתראה הלכת' כוותיה. הן אמת דהרא"ש ז"ל שם פליג עליה ואמר ומה שכתב דהלכתא כוותיה דרב אמי לא נהירא לי דהא דפסקו הגאונים כבתראי היינו מאביי ואילך אבל מקמי הכי אין הלכה כתלמיד במקו' רב ע"כ וכן מצאתי עוד אליו בפ' ר"א דמילה סי' ה' וכן בפ' המפקיד סי' י' ובפ' הזהב סי' כ"א שתמה על הרי"ף ז"ל במה שפסק כרב נחמן משום דבתרא הוא מאחר דלא איתמר הכי אלא מאביי ורבא ואילך ברם הר"ב תי"ט בספרו פלפלא חריפתא כתב ע"ז בפ' הזהב שם ואיכא למידק בס"פ אע"פ ובפ' מציאת האשה ובפ' המדיר שפסקו רבי' ורי"ף כרב נחמן לגבי רב אסי ולגבי שמואל ולגבי ר' יוחנן ע"כ ולדידי המך אין כאן מקום דקדוק כלל דהא בכולהו הני תלתי שהזכיר דפסק בהו כרב נחמן נתן טעם לדבריו משום דקי"ל הלכה כרב נחמן בדיני ומה ענין זה למה דאנן קיימין מטעמא דבתרא הוא ומאי דהוה קשיא לי לכאורה על הרא"ש הוא דאשכחנא ליה בפרק לולב הגזול ססי' ג' דפסק כר' יוחנן לגבי שמואל משום דרב נחמן בר יצחק דהוא בתרא פריך לשמואל ממתני' וכיוצ' בזה כתב עוד בפרק מי שהוציאוהו סי' ה' וזאת חשבתי למשפט רב נחמן בר יצחק מקמי אביי ורבא הוה וניחא לי שהאיר ה' עיני ומצאתי להרא"ש גופיה בפרק המניח סי' ט' ובפ' המפקיד סי' י' שכתב דרב נחמן בר יצחק תלמיד רבא הוה וכן מצאתי אחר עמל וטורח שגם התוס' כתבו כן בפ' חזקת הבתים מ"ו ב' סד"ה שלח יע"ש וכן מוכח בס' כריתות ימות עולם ריש שער ב' ולעד"ן דיש עוד ראיה לזה בפ' מי שמת קנ"ב א' דאמרינן יתיב רנב"י אחוריה דרבא ויתיב רבא קמיה דרב נחמן קא בעי מיניה וכו' וכן בפ"ד דעירובין מ"ג א'. ומעתה יש לתמוה על רוב בקיאותו של מהר"ש אלגאזי שבספרו גופי הלכות סוף כלל שט"ז הקשה על הרא"ש דפ' לולב הגזול ואמר ועוד קשה במה שהביא ראיה מרב נחמן בר יצחק שהוא בתראה דהא מאביי ורבא ואילך דוקא הלכה כבתראה ע"כ והוא פלא איך נתעלמה ממנו הלכה זו דתלמידיה דרבא הוה שוב ראיתי אליו ז"ל שבגופי הלכות עצמו כלל תקי"א הזכיר דברי התוס' דבתרא שהבאתי ותגדל יתר התימא עליו איך בכלל שט"ז הקשה מה שהקשה על הרא"ש והנה לא אכחד תחת לשוני כי אחרי כתבי כל זה מצאתי להתוס' ז"ל שכתבו בפ' אין מעמידין ל"ה א' ד"ה חדא דר' נב"י היה קדמון מרבא והוא פלא דזה מותר למ"ש אינהו גופייהו בחזקת הבתים הנ"ל שתלמיד רבינא היה והדבר צריך תלמוד. היוצא מן המקובץ הוא דכיון דרוב בנין ורוב מנין כולהו ס"ל דאמרינן הלכה כבתראי אף באמוראי קדמאי שקדמו לאביי ורבא ולא אשכחן מאן דפליג בהא מכת דקודמין אלא הרא"ש לחודיה אבתרייהו גררינן וכוותיהו מסקינן ויש לתמוה מעתה על מוהר"ש אלגאזי הבקי בחדרי תורה איך ביבין שמועה כלל רע"ו לא הזכיר בדעת זו אלא להראב"ד בלחוד ולא זכר שר לכל אינך רבוואתא דאייתינא ודין גרמא ליה להרב החסיד בעל דבר שמואל סי' מ"ז שכ' דהא דקי"ל הלכה כבתראי הא רובא ס"ל דהיינו דוקא מאביי ורבא ואילך והא ליתא אחר המחילה רבה דנהפוך הוא שהרי רובא דרובא ס"ל דאף בקמאי אמרינן הכי כמדובר וראיתי להתי"ט פ"ב דעדיות שהקשה על מרן בכ"מ שכתב בפ"י מה' טומאת אוכלין המובא למעלה דפסק הרמב"ם כרב יוסף נגד ר"ל משום דבתרא הוא דהא קי"ל דאין הלכה כבתראי אלא מאביי ורבא ואילך כמ"ש הרא"ש בפ"ק דב"מ וכן מצאתי עוד בס' שמות בארץ יום תרועה דף י"ד ע"ד שכ' כן גם הוא נגד דברי התוס' דר"ה ל"ד ב' שהבאתי לעיל כאילו בת קול יצאת ואמרה להם דהלכה כרא"ש בזה ועל כגון דא אמינא גברא אגברא קא רמי' וה"נ תיקשי להרמ"ע בתשובותיו סי' קי"א ולהר"ב ראשון לציון דף ס"ב א' ולהר"ב מרכבת המשנה דף ט' ע"א ומ' ע"א ולהר"ב שושנים לדוד בפ"ו דבכורות מ"ה ולמהרש"ל ז"ל בים של שלמה שלו על חולין בפ"ק סי' נ"ג ובפ' כל הבשר סי' ח"י ולהר"ב שונה הלכות דף ס"ד ע"ב מח"א שכולם כתבו בפשיטות גמור דלא אמרינן הלכה כבתראי אלא מאביי ורבא ואילך כדעת הרא"ש ואמאי לא חשו לדעת הרי"ף והרמב"ם ושאר כנותהון הנזכרים אחת למעלה שכתבו הפך דברי הרא"ש ומילתא כדנא לי הדיוט צריך תלמיד גדול:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה