יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי ההא · קנט
הלכה כרבא לגבי אביי אמרינן בין היכא דאיפליגו אליבא דנפשייהו ובין היכא דאיפליגו אליבא דאחרינא. כן נלע"ד שיש ללמוד מדברי הרי"ף הרא"ש והרמב"ם שהבאתי למעלה דאף היכא דפליגי בפסק הלכה אליבא דתנאי הלכה כרבא והכי איכא למילף תו ממאי דכתיבנא לעיל בשמייהו ובשם ה"ה והרל"ם דגם היכא דפליגי בטעמא דאחריני קי"ל כרבא דאין לך אליבא דאחריני גדול מזה וע"ע פ"ק דב"מ גבי מצא שובר וכן בפרק המפקיד גבי שומר שמסר לשומר ושם גבי פשע בה ויצאת לאגם דאייתו הך כללא אף דלא פליגי אליבא דנפשייהו וכן מוכח תו בס' יראים דף ל"א ב' ובבה"ג ה' טומאה דף מ"ד ע"ג ובהרא"ש סוף הלכות טומאה בפירושו להלק"ט של הרי"ף ע"ש וכן מצאתי בהדיא להרז"ה ז"ל בר"פ החולץ דעלה דאיפליגו אביי ורבא שם ל"ח ב' וט"ל א' בתירוצא דמתניתין כתב הוא ז"ל ולדידן לא מכרעא מלתא משום הכי למדחייה לדרבא דהא קי"ל בכל פלוגתא כוותיה לבד מיע"ל קג"ם וכו' הרי דסמך אכללא אף דלא איפליגו אליבא דנפשייהו וכ"כ עלה הר"ן ז"ל בפרק האשה שנפלו במתני' דשומרת יבם שנפלו לה נכסים וכן משמע מדברי התוס' שם ד"ה אע"ג שכתבו על דברי רב יהודאי גאון שפסק כאביי דהא לא חשיב ליה ביע"ל קג"ם משום דאיירו ביה אמוראי וכן נראה עוד מדבריהם דפרק מי שהחשיך קנ"ה א' ד"ה והלכתא שכתבו וז"ל ותימה לרבי אמאי לא חשיב הני בהדי יע"ל קג"ם דהלכה כאביי דאמר רבא מאן דאסר בצדדים אסר נמי בצדי צדדים ואביי אמר בצדדים כ"ע לא פליגי דאסור ובצדי צדדים פליגי עכ"ד מבואר שפיר דסברי דהך כללא איתיה אף היכא דאפליגו אליבא דאחריני. אלא דלי אני בעניי קשה כיון דאיירו בה אמוראי אחריני רבה ורב משרשיא ורב פפא למה לא תירצו בזה תמיהתם זו כמו שתירצו בההיא דפרק החולץ שהבאתי ואיך שיהיה מכאן תשובה נצחת למה שעלה בדעת מוהר"ש אלגאזי בס' גופי הלכות כלל קנ"ד לומר לדעת התוספות בענין אביי ורבא דכי אמרינן בעלמא פלוני ופלוני הלכה כפלוני היינו במלתא דפליגי אליבא דנפשייהו ולא כי פליגי אליבא דאחר ואחריו נמשך בעל מעשה רוקח בפ"ט מה' יסודי התורה דליתא ואגב ריהטיה לא דק שדעת התוספות הוא הפך וכדברירנא ועוד עיין תוס' פרק ארבע נדרים דף כ"ג ב' ד"ה רבא אמר וכ"כ מוהר"י קולון בשורש קל"ז בפשיטות דקי"ל כרבא לגבי אביי אף דאיפליגו אליבא דאחריני ע"ש ואתה תחזה שהאמת אתי ולא כמ"ש מוהר"י קארו בכלליו דף צ' בשם מוהרי"ק סי' קל"ה דהיינו דוקא היכא דאפליגו אליבא דנפשייהו והוא פלא דאזיל בתר איפכא ועל כגון דא אמינא ניתי ס"ת ונחזי וכבר עלה בדעתי לומר אולי טעות נפל בספרים אבל ראיתי דאין מקום לזה שהרי כתב אחר דברי מוהרי"ק ויש אומרים דלא שנא ע"ש ודו"ק וגם על מוהרש"א יש לתמוה שביבין שמועה שם לא השיג עליו בזה וכשיטת כל הני רבוואתא כן משמע בש"מ על ב"מ לר' בצלאל דף קפ"ט ע"ג ע"ש ושם כתוב לאמר שראה להרשב"א בתשובה שכתב כן וכן מצאתי גם אני בשיטת ב"ק דף קפ"ו ע"ג שכתב כן ודרשת וחקרת וכן נראה עוד מדברי מרן בכ"מ פ' ד' מה' תפילין הל' ט"ו דעל מאי דאיפליגו אביי ורבא על דברי ר' ינאי כתב דקי"ל דהלכה כרבא לגבי אביי ותימה על הרמב"ם למה כתב טעם אביי ע"ש שסיים ולא הוצרכו לשנותה בהדי יע"ל קג"ם משום דלא איפסיק' הלכתא בהדיא כאביי והוסיף שנית ידו לכתוב כן בפ"ו מה' ברכות הלכה ב' עיין שם דבמחלוקת אביי ורבא עד דברי רב יצחק כתב ואע"ג דכל היכא דפליגי אביי ורבא נקטינן כרבא וכו' והבאתי את השלישית ברפ"י מה' תרומות שכתב עוד נחלקו שם אביי ורבא אליבא דר' יוחנן וכו' עד וידוע דהלכתא כרבא ובתלתא הויא חזקה ואם לחשך אדם לומר שמצינו למרן בפי"ב מה' ע"ז הלכה י"ד שכתב ושמא י"ל דלא אמרו הלכה כרבא אלא היכא דפליגי אליבא דנפשייהו ולא היכא דפליגי אליבא דמ"ד אף אתה אמור לו דההיא בדרך ספיקא איתמר בלשון שמא י"ל ואין ספק מוציא מידי ודאי דהני תלתא דאייתינא ותו דהני דאחרניתא נינהו ועל דבריו האחרונים יש לנו לסמוך כמו שמורגל בפי הפוסקים עיין בכללי הפוסקים ובכללי הגמ' להכנה"ג כלל ל"ח וע"ע בשו"ת הר"ץ אשכנזי סי' י"ד שכתב דתשובת מוהרי"ק שבשורש ב' אחרונה היא לגבי שורש א' ותו דסמי מכאן חדא מקמי תלתח וכמ"ש הרב החבי"ב בשיירי כנה"ג א"ח סימן תצ"ה הגהות הב"י אות ד' על התוס' ע"ש ותו דדעת נוטה היא דאית לן למעבד עיקר מהסברא המוסכמת מפי גאוני עולם ולא לשוויי יתיה כחולק עליהם בלי טעם בעיקר. ואחרי הדברים החלה הנה מקום אתי לתמוה על הר"ב יד אהרן שבכלליו כלל ס"ח העתיק בסתם דברי הכ"מ דה' ע"ז הנ"ל כאילו הם הל"מ ולא שת לבו גם לזאת דרוב מנין ורוב בנין כתבו הפך דבריו ולא זו בלבד אלא דאיהו גופיה סותר דברי עצמו כדכתיבנא ולא עליו בלבד תלונתי אלא גם על עצמת חכמת הכנה"ג שבכללי הגמרא כלל ח"ן כתב נגד כולהו רבואתא הנ"ל בשם בנימין זאב ורלנ"ח ולא הזכיר אלא למוהרי"ק שחולק עליהם והוא פלא זאת לא זאת דאשתמיט תו מיניה דהרדב"ז בח"א סי' ק"ז ובח"ב בלשונותיו על הרמב"ם סי' י"א ושם סי' מ"ו ובקובץ ג' דף נ"ח ע"ב כתב בפשיטות גמור דלא אמרינן אביי ורבא הלכה כרבא אלא היכא דפליגי בסברא דנפשייהו אבל בסברא דאחריני לית לן האי כללא וכדברי הבנימין זאב והרלנ"ח וכן מצאתי שוב להרדב"ז בס' יקר תפארת פ"ט מה' שמיטה ויובל וכן ראיתי עוד בש"מ על ב"ק שבפרק ב' כתב בשם הרב המאירי דכל שאין המחלוקת שלהם אינו בכלל הדברים הנזכרים על שמם לפסוק כרבא וע"ע ב"ח ח"מ סי' שס"ג סעיף י"ד. האמנם אשכחנא להרדב"ז גופיה בח"ב סי' שנ"ט דבמאי דאיפליגו אביי ורבא בפ' המפקיד ל"ו א' בטעמיה דר' יוחנן גבי שומר שמסר לשומר כתב הוא ז"ל וקי"ל כרבא דהלכתא כוותיה בר מיע"ל קג"ם ולא ידענא איך יתיישבו שני מקראות הללו שהרי אין לך אליבא דאחריני גדול מזה ואפ"ה כתב דקי"ל כרבא ובחינך דוכתי דלעיל כתב דבסברא דאחריני לית לן האי כללא והדבר צריך תלמוד. ומיהו אע"פ שאיני כדאי להכריע במלתא כי האי דתליא באשלי רברבי מ"מ רבים אשר שלא חילקו בזה ה"ה הרז"ה והרא"ם בס' יראים ובה"ג והר"ן והתוס' ומוהרי"ק ור' בצלאל בשיטתו לב"מ והרשב"א וגם הכ"מ בכמה דוכתי זולת בה' ע"ז ומה גם דדברי הרי"ף והרא"ש והרמב"ם וה"ה והרל"ם מוכחי הכי כמובא בראשית מאמר וכיון שכן כוותייהו נקטינן ודלא כר"ב ראשון לציון שכתב בדף כ"א סע"א שבכמה אתרי כתב מכח הרכרחות דבדפליגי בפירוש' דמלת' דקמאי לית לן האי כללא וכ"כ עוד שם דף ב' סע"ב וכ"ט ע"ב ומי יתן ידעתי ואמצאהו אבא עד תכונתו כי לדידי המך הדבר קשה למצוא הכרחות נגד כל הני אשלי רברבי דאייתינא: