יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הגימל · קכב
גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. לא אמרו אלא בדבר שעיקרו מדברי סופרים כגון כרמלית אבל לרשות הרבים לא ואפילו אמירה לעכו"ם שהוא שבות שאין בו מעשה לא התירו. הרשב"א בחדושיו לפ' המצניע שם בשם הר"ח ע"ש וע"ע שער אפרים סי' צ"ג שנקט גם הוא בפשיטות דדוקא איסור דרבנן נדחה משום כבוד הבריות נפשטה דשמעתא דפ' מי שמתו י"ט ב' וכמעט כן הוא הסכמת כל גדולי הפוסקים בלי שום חולק. אך מצאתי בשו"ת זרע אברהם ח"א בי"ד סי' י"ז שכתב דלאו מילתא פסיקתא היא דיש ויש אתנו כמה גדולי ישראל מורים מתוך שיחתן דאף היכא דאיכא איסורא דאורייתא דיינינן להקל מפני כבוד הבריות יע"ש בארוכה. ולדידי המך נראה דלפום מסקנא דפ' מי שמתו מוכח דכל שהוא בשב ואל תעשה נדחה מפני כבוד הבריות אף בדאורייתא ובדרבנן אף בדעביד מעשה וכן הסכים הר"ב ראשון לציון דף ל"א ע"ב דלא כמוהרש"א שם ע"ש: