אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הגימל

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הגימל

כללי הבית

קכב

גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. לא אמרו אלא בדבר שעיקרו מדברי סופרים כגון כרמלית אבל לרשות הרבים לא ואפילו אמירה לעכו"ם שהוא שבות שאין בו מעשה לא התירו. הרשב"א בחדושיו לפ' המצניע שם בשם הר"ח ע"ש וע"ע שער אפרים סי' צ"ג שנקט גם הוא בפשיטות דדוקא איסור דרבנן נדחה משום כבוד הבריות נפשטה דשמעתא דפ' מי שמתו י"ט ב' וכמעט כן הוא הסכמת כל גדולי הפוסקים בלי שום חולק. אך מצאתי בשו"ת זרע אברהם ח"א בי"ד סי' י"ז שכתב דלאו מילתא פסיקתא היא דיש ויש אתנו כמה גדולי ישראל מורים מתוך שיחתן דאף היכא דאיכא איסורא דאורייתא דיינינן להקל מפני כבוד הבריות יע"ש בארוכה. ולדידי המך נראה דלפום מסקנא דפ' מי שמתו מוכח דכל שהוא בשב ואל תעשה נדחה מפני כבוד הבריות אף בדאורייתא ובדרבנן אף בדעביד מעשה וכן הסכים הר"ב ראשון לציון דף ל"א ע"ב דלא כמוהרש"א שם ע"ש:

קכג

גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה נראה מדברי החות יאיר ססי' צ"ה שאין ההיתר ברור בכל מידי דרבנן שכתב וז"ל ואני קוהה מאד אפילו במידי דרבנן לומר דנדחה מפני כבוד הבריות בדברים שלא נזכרו בש"ס כיון דחזינן שאסור להוציא המת לרה"ר אע"פ דקיל"ן כר"ש במלאכה שאינה צריכה לגופה:

קכד

גזר הא אטו הא. אשכחן דקאמר וכתבו התוס' דלאו גזירה אלא היינו קנסא נקט לשון גזר כ"כ מהרש"א בהליכות אלי כלל קצ"ח ולא הזכיר איה מקום כבודו דהאי כללא ולדידי חזי לי שלמד לומר כן מהתוס' דפ' עד כמה כ"ח א' ד"ה ר"מ וז"ל ואומר רבי דאע"ג דאמרינן בריש אעפ"י דהלכה כר"מ בגזירותיו הך דהכא קרי ליה בסמוך קנס דקא קניס ר"מ:

קכה

גזירה שוה. עביד מתיבות אף שאין כתוב התיבה במקרא אלא אנו מוצאין שצריך להיות תיבה פלונית במקרא מכח דקדוק לשון המקרא ואח"כ דורש ממנו הגזירה שוה תוס' ערכין ח"י ב' ד"ה ופדוייו מבן חדש ומעלה כתבו חפשנו בכל המקרא ולא מצינו ושמא דורש הכי דמדכתיב מבן במ"ם ולא כתיב בן חדש בלא מ"ם הוי כאילו כתיב ומעלה בפירו' ואח"כ דורש ג"ש כ"כ מהרש"א בהליכות אלי כלל קצ"ו ונ"ל המך דלפי גרסת רש"י דלא גריס ופדוייו אלא בן חדש ומעלה ליתיה להך כללא ומה גם שכבר כתב הר"ב ברכת הזבח שם דגירסא מוטעית היה לפני התוספות:

קכו

גזירה שוה מופנה. אורחיה דקרא לכתוב אע"ג דאין להשיב דאע"ג דאמרי' אם אינה מופנה למידין ומשיבין לא יתחייב מזה שאם אין להשיב שלא יכתוב ג"ש מופנה דדילמא קרא הוה ידע שיש להשיב ואנן לא ידעינן להשיב. ר' בצלאל בשיטה מקובצת על בבא מציעא פרק איזהו נשך דף קל"ט סע"ג בשם רבו הוא הרדב"ז ז"ל ומצאת כי תדרשנו בחלק ב' סימן תשצ"ז:

קכז

גזירה שוה שהיא מופנה מב' צדדין למידין ואין משיבין לא אמרינן אלא כדי לקיים הדרשא לעיקר הג"ש אבל אחר שיצא ממנה דין אחד אין לרבות בכח ג"ש דין אחר כל היכא דאיכא למפרך כ"כ הר"ן בחדושיו לסנהדרין דף פ"ט ע"ג:

סליקו כללי הגימל בס"ד

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה