יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הבית · קיב
בורכא היא. לא שייך למימר הכי אלא באמורא דקאמר דבר חידוש מטעמא דנפשיה וכן כתב ר' בצלאל בשיטת כתובות פ' אע"פ דף ל"ג ע"ג ומכח זה תמה שם על רבא דאמר האי לישנא דבורכא על מאי דדרש רב נחמן בר רב חסדא הלכה כרבותינו ולי הדיוט לא קשיא כ"כ משום דכך היה רגיל רבא לומר בורכא על מאי דהוה דריש רב נחמן בר רב חסדא ור' נחמן בר רב יצחק נמי הוה רגיל להשיב לרבא מאי בורכתיה אנא אמריתה ניהליה וכו' כמו שתמצא עוד בפ"ק דשבועות דף י"ב ב' ובפ' כסוי הדם דף פ"ח ב' ע"ש וכיון שזו היא דרך רבא לא דקדק הכא כ"כ וא"ל כן אף במאי דפסק כרבותינו ומ"ש עוד שם דרש"י תירץ עיקר קושיא במ"ש הא בורכא דבר שאינו הגון נלע"ד דטעמו משום דרש"י ז"ל שינה את טעמו בכאן ממה שפירש בשאר דוכתי דבשבועות פירש דבר הבדוי מן הלב דמנא לך הא ובחולין פי' אינו עיקר לשון בור ואי משום הא לדידי הפעוט לא איריא דהא אין חלוק בין אמרו דבר שאינו לאמרו אינו עיקר ובההיא דחולין דמימר' וחידוש מטעמא דנפשיה הוא אפ"ה פירש דאינו עיקר ובר מן דין בעניי לא יכולתי להלום אמאי לא שייך בורכא במאי דפסיק כרבותינו וכלומר דהאי פסקא פסקא דדינא הוא בדוי מלבו שלא קבל כן מרבותיו: