יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
יד מלאכי כללי האלף · כד
אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנא' בהן חוץ לא אמרו אלא היכא דמוכחא מלתא במתניתא או במתני' או בגמ' אבל אנן לית לן לשבושי כלל גדול שמסרו לנו רבותינו שאם כן אין לדבר סוף ולא נסמוך על התלמוד הערוך בידינו שהרי רובו כללות כן מצאתי להרמב"ן חדושי שבועות כ"י פ' שבועת הדיינין וכ"כ שם הר"ן וכ"כ הכנה"ג בשם משפטי שמואל וכן מצאתי להרשב"א בחדושי שבועות דף ל"ח ע"ב ושוב ראיתי שגם הרא"ש שם סי' ה' כ"כ בשם רמב"ן וכ"כ עוד הרדב"ז בח"ב סי' תרנ"ב. ולפ"ז איכא למידק דלכאורה לא משמע כן מדברי התוס' דר"פ במה מדליקין כ' ב' ד"ה בעמרניתא שכתבו וז"ל וא"ת הא מסיפא שמעינן ליה כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכן קשה גבי אידן וי"ל דאין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהן חוץ עכ"ד ומסתמות דבריהם משמע דאף בלי שום הוכחה שפיר אמרינן אין למדין מן הכללות דמאי הוכחה איכא התם להוציאם מן הכלל. ואפשר דס"ל ז"ל דהכא נמי טעמא דרבא איכא למעט לכש ואידן מכללא משום דלא מקרי יוצא מן העץ אלא דבר שיוצא מן העץ ע"י כתישה כגון פשתן אבל עמרנית' דבשוכא באפי נפשה קאי ולא ממעיט מדבר היוצא מן העץ וכתירוץ שני שכתב הרשב"א שם. ואף לדברי הרשב"א שכתב תירוץ דאין למדין וכו' ובתר הכי תירוצא דכתיבנא אפשר ששני התירוצים צריכי להדדי וק"ל. ועל עיקר קושייתם נלע"ד עוד לתרץ דלהכי מנו במתניתין לכש ואידן כדי שיהא בקי בהן ובשמותיהן ושיביאו לפניו פתילות מעמרניתא דידהו יכיר וידע שיוצאין מן העץ שאמרו חכמים דכיוצא בזה איתא בריש אלו עוברין מ"ג א' גבי כותח הבבלי ושכר המדי וכו' וזה ל' הברייתא שם תניא אמר רבי יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח למה מנו חכמים את אלו כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן ופרש"י שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש שם חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא ע"כ הרי דשנו חכמים בלשון המשנה מילי דהוו נפקי מכללא מטעמא דכדי שיהא רגיל וכו' ואף הכי נמי דכותה כן נ"ל: