יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
יד מלאכי כללי האלף · ד
אין הלכה כרשב"ג בטריפות כ"כ הליכות עולם בשער ח' פרק ב' וכן העתיק משמו בעל חוות יאיר סי' צ"ד בכלליו ובעל אסיפת הכללים כלל ע"ג. ואני המך בעניותי יגעתי ולא מצאתי מקור מקומו טהור בש"ס ואחשבה לדעת זאת דאולי למד כן מההיא דפרק אלו טריפות נ' א' דמסקינן דאין הלכה כרשב"ג בטרפה אמנם עמל הוא בעיני שהרי לא אמרו כן רק על דין פרטי שאמר רשב"ג שם בבריתא דבני מעים שניקבו ולחה סותמתן כשרה כמבואר למעיין שם בגמרא וגם הרי"ף ושאר פוסקים שכתבו דין זה לא הזכירו שום כללא בהא רק כתבו דאסיקנא בגמרא דלא כוותיה ואי משום דבמ"ק כ"ב א' נקטו בלישנייהו אין הלכה כרשב"ג בטרפות בלשון רבים לא איריא כלל דהתם נמי לא קאמר הכי רק על אותו דין פרטי דבני מעיים שניקבו וכו' הנז' בחולין ומאחר שכן מה יושיענו זה שנאמר בלשון רבים כיון דממקומו הוא מוכרע דלאו לכל דיני טרפות נאמרה דהא קודם המסקנ' דהוו סברין מימר הלכה כרשב"ג בטרפות קאמר שם בגמ' כרשב"ג בטרפות דתנן בני מעים וכו' ואם איתא שהוא כלל כולל לכל דיני טרפות מאי זו דוגמא דנקט כרבי שב"ג בטרפות דתנן וכו' הלא בכל דיני טרפות כן הוא ועוד דיגיד עליו רעו דכי היכי דהל' כר"ש באבל הנאמר שם הוא על אותו דין פרטי הנז' שם מדיהיב טעמא ואמר שהוא מקיל והלכה כדברי המקיל באבל דכותה נמי הך דרשב"ג על אותו הדין בדוקא נאמר וזה ברור ואל תתמה על החפץ איך על דין פרטי נקטו אין הלכה כרשב"ג בטרפות בלשון רבים שהרי מצינו כיוצא בו בגיטין פ"ו ב' דקאמר הלכה כר"א בגיטין על דין פרטי דעדי מסירה כרתי כמבואר שם ברש"י ובדף ד' ע"א ע"ש ותו קשיא לי בזה דאם איתא דלר' יוחנן דהוא מריה דההיא שמעתתא כלל גמור הוא דאין הלכה כרשב"ג בכל מקום שדבר בדיני טרפות איהו גופיה דכייל לן כללא דכ"מ ששנה רשב"ג וכו' הוה ליה למתני הך נמי בהדי ערב וצידן וראיה אחרונה דכיון דאמורא הוא הני תלתא דאפיק מכללא בדוק' אינון כידוע ותו דהא אשכחן באלו טריפות נ"ד א' דקתני במתני' עד כמה תחסר רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי וכותי' פסקו הפוסקים ואע"ג דאין שם חולק עליו מ"מ אם איתיה להך כללא היו מוקמי לה כיחידאה ולא הוו פסקו כותיה. ותו קשיא דלא מצינו שדבר רשב"ג עוד בדיני טרפו' רק שם בדף נ"ז ב' דקאמר רשב"ג משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה ובהדיא איפסיקא שם הלכתא דלא כותיה. וכבר שמעתי מי שרצה להליץ בעד ה"ע ואמר דאולי גם איהו לא אמרה למלתיה אלא על אותו דין פרטי דבש"ס וזה לא ניתן ליאמר דאם כן הוא הוה ליה לפרש ולא לסתום דכלל שהוא צריך לפרט הוי. ועוד דמאי זה כללא אחרי אשר לא יועיל ולא יציל לדוכתי אחריני אלא ודאי האמת יורה דרכו דאין מקום להדין כללא ותימה על המחברים שלא נתעוררו בזה: