יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
תענית · דף יד:
[רש"י ד"ה אבל ומנודה] חייבין בעטיפה [דכתיב ועל שפם יעטה] במועד קטן (דף ט"ו) עכ"ל וכתב מרן וז"ל תמוה לי הא הך קרא במצורע כתיב ואבל נפקא לן במועד קטן מדאזהר ליחזקאל לא תעטה הא אחר צריך עיטוף ובמנודה לא מייתי קרא כלל והוא איבעיא דלא איפשיטא שם וצע"ג עכ"ל ואולי נאמר בזה דהנה באמת מצינו בשאילת שלום ות"ת דאסור באבל ולמדים דאסור מדאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום היינו שידום משאלת שלום ומת"ת ולכן נאמר דאם לא מצאנו דרחמנא אצרכה עטיפה למצורע לא היינו יכולין ללמוד מדאזהר ליחזקאל לא תעטה משמע הא אחר צריך עיטוף. דאדרבא יש מקום לטעות בזה משום דמצינו לכמה אנשים ומקומות דנהגו תמיד בעיטוף כמו עטיפת ישמעאלים וע"כ נוכל לטעות ולומר דהא דאמר רחמנא ליחזקאל ולא תעטה על שפם היינו דבא רחמנא לאסור לו עטיפה זו כמו שאסרה עליו שאילת שלום ות"ת ומיניה נלמד דאדרבא אבל אסור בעטיפה. משא"כ מדמצינו במצורע דרחמנא הצריכו עטיפה אם כן ודאי זהו דרך עונש והרחקה ומזה למדים אנחנו דרחמנא אזהריה ליחזקאל שלא ינהוג אבילות בזה מכלל דאבל חייב בעטיפה ולכן הביא רש"י ז"ל קרא זה דעל שפם יעטה דכתיב במצורע משום דמקרא זה יודעין אנו דזה הוי דרך אבל ולא דמזה למדים אנחנו חיוב העטיפה ממש באבל והא דרמז רש"י ז"ל למו"ק היינו דמשם ידעינן דף שט דעל שפם יעטה הוא עטיפה והתם הביאו מקרא זה לחייב מצורע בעטיפה וממילא ידעינן דזהו דרך עונש וכדברינו ועי':