יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
תענית · דף יג:
שם ע"ב אמר רבא אבל אסור בצונן כל שבעה כו' לימא מסייע ליה אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה הא נערה רשאה במאי אילימא בחמין (תיקשי דאמרת) אין הבוגרת רשאה לנוול והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן ודחי לא אכיחול ואפירכוס. א"ר חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת כל שבעה וכתב רש"י ד"ה זאת אומרת מדמוקמינן לה בכיחול] ופירכוס ה"ה לתכבוסת עכ"ל. וכ' מרן וז"ל תמיהני הא מרא דשמעתא רב חסדא דס"ל (לעיל בסוגייתן ע"א) דמשום אבל אסור בצונן ולא צריך כלל לאוקמה ברייתא זו בכיחול ופירכוס. גם למאי צריך להוכחה מאוקימתא זו הא נשמע מברייתא דלעיל דתכפוהו אביליו מכבס כסותו במים ומוכח מזה דאבל אסור בכיבוס וצע"ג עכ"ל ואולי נאמר בזה דלכאורה אינו מובן כל כך דאיך הוכיחו בגמרא מהא דתניא אין הבוגרת רשאה כו' דאבל אסור בצונן דאי בחמין איירי אמאי אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין הלא גם עתה כיון דאבל אסור גם בצונן א"כ למה אין הבוגרת רשאה וכבר הרגיש בזה הרש"א וכתב וז"ל פירוש דבצונן איכא לפלוגי בין בוגרת לנערה משום ניוול אבל בחמין כיון דאפילו הושטת אצבע אסור בו משום תענוג לית לן לפלוגי בין נערה לבוגרת כו' עכ"ל ולכן לפי מה שהובא לעיל בדברינו דע"כ לרב חסדא כיון דמשווה אבל ותשעה באב באיסור צונן כמו דבתשעה באב אסור גם הושטת אצבע וכדתניא בפסחים גם באבל כן א"כ ע"כ האי אין הבוגרת רשאה בכיחול ופירכוס איירי דעל רחיצה בצונן ליכא לאוקמא לדידיה דא"כ למה אין הבוגרת רשאה הא אף בצונן אסור הושטת אצבע כמו בחמין וכמו דא"א לאוקמי בחמין משום טעם זה דלמה אין הבוגרת רשאה כ"כ א"א לאוקמי גם בצונן לר"ח ושפיר כתב רש"י זאת אומרת דאבל אסור בתכבוסת מדמוקמינן לה בכיחול ופירכוס. דע"כ ההכרח לאוקמי כן לר"ח וזהו משום ניוול ולכן שפיר מחלקינן בין נערה ובוגרת ולדברינו פשוט דרב חסדא מדקדק כן אליבא לנפשיה ולא מאוקימתת רבא דזהו לדוחק קצת יחשב שרב חסדא ידקדק מאוקימתת רבא. דהא איהו קשיש טפי וחותנו היה. אך זה אינו מוכרח כ"כ. ומדנקט רב חסדא בלשונו אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אין להוכיח דסובר דבצונן מותר דרחוק מאוד לומר דרב חסדא יחלוק על ר"א ומתניתא דמסייעו ובתלמודין לא הזכירו כלל דברייתא חולקת עליו וכיון דבט"ב אסור ממילא גם באבל אשור דהא משוה אותם להדדי בדבריו ורק שלא להאריך נקט הושטת אצבע בחמין דסתם חמין הוי לתענוג משא"כ בהושטת אצבע בצונן יהא צריך לחלק דדוקא לתענוג אסור דהא סתמו אינו לתענוג רק לנטילת שחרית וכדומה אבל ממילא נשמע דגם צונן דלתענוג כן דהא כללא מסר לנו רב חסדא דכל שהוא משום אבל אסור בין בחמין ובין בצונן והא שהקשה מרן דלמאי צריך להוכחה מאוקימתא זו הא נשמע מברייתא דלעיל דתכפוהו אביליו כו' ומוכח מזה דאבל אסור בכיבוס אולי נאמר ע"ז דלרב חסדא אין להוכיח כ"כ מברייתא זו דהכי איתא שם בברייתא תכפוהו אביליו זה אחר זה כו' מכבס כסותו במים וע"ז א"ר חסדא שם במים ולא בנתר ולא בחול וא"כ אולי באמת אבל מותר בתכבוסת. והא דתניא דמותר בתכפוהו אביליו אין לדקדק מזה דבלא תכפוהו אסור דהא יש מקום לפרש דאדרבא כח איסורא בא ללמדנו דאף דתכפוהו אביליו מ"מ מכבס כסותו רק במים דוקא ולא בנתר ובחול לכן מוכיח מברייתא זו דמוכח כן לפי אוקימתא של רב חסדא בעצמו וכמש"ל ועי':