יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
שבת · דף קלב.
מילה דדחי שבת מנלן כו' אמר ר' לו יוחנן אמר קרא ביום אפי' בשבת כו'. תניא כוותיה דר"י כו' (דבברייתא זו רצו מתחלה ללמוד דמילה דחי שבת מק"ו) ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה. דוחה את השבת מילה דוחה אותה שבת שנדחית מפני העבודה אינו דין שתהא מילה דוחה אותה והדר דחי ממאי דצרעת חמירא (ולכן דוחה את העבודה) דילמא משום גברא הוא דלא חזי (דאף דקצץ לבהרתו עדיין אסור בעבודה משום דטבול יום הוא) [ת"ל ביום ואפי' בשבת] כר' יוחנן וכתב מרן וז"ל עי' חולין (פ"ד ב') ברש"י ד"ה שודאה וצ"ע עכ"ל והוא דשם כתב רש"י וז"ל מילה שודאה דוחה את השבת דאתיא בק"ו מה צרעת שדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת מילה דוחה אותה כולה במס' שבת עכ"ל ולמה פירש רש"י ז"ל נגד מסקנה הגמ' דהכא ותניא כוותיה דר' יוחנן אך אולי נאמר קצת בדעת רש"י ז"ל דהתם רבה הוא האומר ומה מילה שודאה דוחה שבת ובסוגייתן הכא מוכח דרבה לא ס"ל סברא זו דגברא לא חזי' דהוא מפרש ברייתא אחרת המובא בתלמודין הכא. דצרעת חמירא שדוחה את העבודה וכן דעת רב ספרא דלא אמרינן גברא הוא דלא חזי (ועי' בתו' כאן ד"ה הדר אמר) ולכן לרבה פשוט לומר דלמד שדוחה שבת מק"ו זה ולא חשש לראיית תלמודין מהברייתא לר"י משום דאשכחן ברייתא אחרת החולקת על ברייתא זו דמפקינן שם מביום למעוטי לילה וממילא לא אייתור לן וביום לשבת. וכן נקטו תלמודין בסתימות במס' מגילה (כ' ב') על מה דתנן התם ולא מלין בלילה עד שתנץ החמה דהוא משום דכתיב ביום ולא בלילה ולכן ניחא לרש"י ז"ל לתפוס בפשיטות ק"ו זה (ועי' בתוס' הכא ד"ה ההוא אבל אין זה רק דלא תקשי לר"י משא"כ לרבה ולרב ספרא נאמר בפשיטות דהאי ביום איצטריך למעוטי לילה ועיקר הלימוד דלא דחיא שבת הוא מק"ו וכמ"ש רש"י ז"ל בחולין ועי'):