יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
שבת · דף קיב:
תנן התם כל כלי בע"ב שיעורן כרמונים בעי חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רמון מהו א"ל ר"י [רבי שנית לנו סנדל] שנפסקה אחת מאזנו ותיקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ואמרינן לך מאי שנא ראשונה דהא קיימא שניה שניה נמי מתקנא ראשונה ואמרת לן עלה פנים חדשות באו לכאן הכא נמי פנים חדשות באו לכאן וכתב מרן וז"ל יש לעיין אמאי לא מייתי ממתניתין (פי"ח מ"ו דכלים וצ"ע עכ"ל והנה קושיתו הוא קושיית התוס' הכא ד"ה רבי שנית לנו סנדל ע"ש. אך אולי נאמר קצת בזה דמתניתין פי"ח שהביא מרן איירי במטה והכי תנן התם מטה שהיתה טמאה מדרס נשברה ארוכה (היינו עצים שבארוכות המטה מימין או משמאל) ותיקנה טמאה מדרס נשברה שניה ותיקנה טהורה מן המדרס אבל טמאה מגע מדרס. לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנשברה שניה טהורה והתם אף גם אם מייחד הארוכות לדבר אחר אין כאן מקום לטומאה דלמטה לא חזיא ולטומאת מגע הא פשוטי כלי עץ היא משא"כ בכלי בע"ב אף דשיעורן כרמונים מ"מ אם מייחד להו לגיסטרא עדיין טמא משום גיסטרא כמפורש במכלתין (צ"ה ע"ב) ברש"י ד"ה טהור מכלום ולכן ממטה לא נפשיט ליה כ"כ ספיקותו לכלי בע"ב כיון דמצינו מקום חשיבות להם דאף שנשברו עדיין מטמאו כשמייחד אותם לגיסטרא ודילמא גם פנים חדשות באו לכאן לא אמרינן בהו. ע"כ הביא ליה מסנדל דכבר אוקמוה בתלמודין הכא דהא דתנן גבי סנדל דאם נפסקה שניה טהורה היינו בסנדל שיש לו ארבע אזני וארבע תרסיות ונפסקו רק שנים החיצונות אבל הפנימיות שלמים המה. וזהו לדעת ר"י דברייתא דמטהר בנפסקו החצונים אבל לרבנן דברייתא טמא בזה. ולכאורה גם לר' יהודה אם ייחדו בפירוש לרגל השניה טמא הסנדל כיון דכלי ראוי הוא מכאן ואילך ובפרט כיון דרבנן מטמאין גם בלא ייחוד נאמר לפחות דלר' יהודה מהני להו ייחוד דכל למעוטי במחלוקת עדיף ומ"מ אמרינן בהו פנים חדשית וכן הדין גם בכלי בע"ב. ועי' עירובין (כ"ד א') תוס' ד"ה אבל בסה"ד כתבו וז"ל וריצב"א אומר כו' דלא שייך גבי מגע פנים חדשות דאפי' נפסקו שתי אזניו ראוי לקבל טומאת מגע אם מיחדו לתשמיש אחר כו' עכ"ל וא"כ לדידיה יש מקום לדברינו אף אם נאמר דלא מהני יחוד בסנדל למדרס ועי':