אור ברסלב
יד יצחק - ב שבת › דף פג:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

שבת · דף פג:

דף פא.

גמ' הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין בכף שניה כרעו הן טהורין וכתב [רש"י ד"ה טהורין] דתנן כל שהזב נישא עליו טהור חוץ מן הראוי למשכב ומושב והאדם אבל כל שאר כלים ואוכלים אין מיטמאין מחמת משכב ומושב כו' ולמיהוי אפי' ראשון לטומאה מחמת משא הזב נמי לא [דכי כתיב משא הזב באדם הנושא כתיב] עכ"ל וכתב מרן וז"ל עי' נדה (נ"ד ב') ברש"י ד"ה היא עושה וצע"ג עכ"ל. והוא דשם אמרינן אי מה היא עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים אף דמה נמי עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים ומשני אמר קרא אשר היא יושבת עליו ולא דמה. ופרש"י ולא דמה עושה משכבה אב הטומאה אבל מטמא הוא את שתחתיו משום משא להיות ראשון ואע"פ שאינו נוגע בו דהא איתקש לנדה והכי נמי תנן באבות הטומאות דדם נדה מטמא במשא עכ"ל הרי להדיא דלפחות מטמא מה שתחתיו היות ראשון ולחומר הנושא אולי נאמר בזה דהנה כדברי ש"י דהכא מפורש בת"כ מכילתא דזבים (פ"ז מ"י) ולכן פשוט קצת דמחלק רש"י ז"ל בין דבר שאינו ראוי להיות משכב ומושב דאז אינו מיטמא כלל אפילו מנדה עצמה וגם אינו אפילו ראשין לטומאה כדבריו דהכא וכהתו"כ. משא"כ דבר הראוי למשכב ומושב דאז בנדה עצמה הוי אב הטומאה. לכן בדמה לפחות נעשית ראשון לטומאה כדבריו ז"ל במס' נדה דדמה נחית חד דרגא דבנדה עצמה הוי משכבה אב ודמה עושה ראשון לפחות ודבר שאין ראוי למשכב אז לא מטמא כלל בשום ענין ועי' בעירובין (כ"ז א') תוס' ד"ה כל שהזכירו להת"כ. ועיין שם בסוף הדיבור:

שם בעי רב חמא בר גוריא עבודת כוכבים ישנה לאיברים (לטמא גם אם אין ממנה רק אבר אחד) או אינה לאברים היכא דהדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמחברא דמיא כי תיבעי לך היכא דאין הדיוט יכול להחזירה ואיכא דבעי לה להך גיסא היכא דאין הדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דטהורה דכמאן דמחברא דמיא. כי תיבעי לך היכא דהדיוט יכול להחזירה כו' וכתבו [תוס' ד"ה כי תיבעי לך] וז"ל לענין שש טומאה מיבעי ליה כדף ירש הקונטרס ואע"ג דאסור בהנאה מ"מ בטומאה דרבנן מיבעיא ליה אם פרחה טומאתה אם לאו משמע דבהדיוט יכול להחזירה פשיטא דאסירה אפילו ללישנא תרא מדבעי לענין טומאה דאי איסור דאורייתא שרי כ"ש דלא מטמא [וקשה לר"י] דבמס' ע"ג (מ"ט ב') פליגי רב ושמואל בעבודת כוכבים שנשתברה מאליה דרב אמר צריכה לבטל כל קיסם וקיסם ושמואל אמר אין עבודת כוכבים צריכה לבטל אלא דרך גדילתה כו' ומסיק דבעבודת כוכבים של חוליות עסקינן ובהדיוט יכול להחזירה קמיפלגי דרב סבר כיון דהדיוט יכול להחזירה כו' לא בטלה משמע דבאין הדיוט יכול להחזירה אפי' רב מודה דשריא עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא התם מבואר דמדין ביטול הוא וא"כ הא איבעיא דהכא בעבודת כוכבים של ישראל דלא מהני ביטול אם טהורה מטומאתה עכ"ל. ואולי נאמר קצת בדעת התוס' דהנה שם במס' ע"ג (נ"ב א') רבעי מיניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מאי מי מהניא להו ביטול לטהרינהו מטומאה או לא כו'. ושאלו בגמרא ותיבעי ליה עבודת כוכבים גופה ואמרו עבודת כוכבים גופה לא קמיבעי ליה כיון דאיסורה בטלה טומאה נמי בטלה כי קמבעיא ליה תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין מאי כיון דאיסוריה לא בטיל כדרב גידל דאמר תקרובת עבודת כוכבים לא בטלה טומאה נמי לא בטלה או דילמא איסור דאורייתא לא בטיל טומאה דרבנן בטיל ולכן לא ניחא להתוס' ז"ל לפרושי בעיית רב חמא בר גוריא בעבודת כוכבים של ישראל כדעת מרן דעדיין דחיק להו מה שאמרו בתלמודן בלישנא קמא היכא דהדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דודאי גם מטמא הלא שמואל סבר בעבודת כוכבים של עובד כוכבים דאינה אסורה בהדיוט יכול להחזירה וא"כ אף דהכא בעבודת כוכבים של ישראל דאיסורה רמיא עלה משום דלית לה ביטול עכ"ז הלא כבר בעי ר' יוחנן בתקרובת עבודת כוכבים דאף דלית לה ביטול ואיסורא רמיא עלה מ"מ מידי טומאתה נפקה ומדוע פשיט כ"כ לרב חמא. לכן מפרשי התוס' ז"ל בתירוצם דף לוגתת רב ושמואל איירי בחוליות קטנים אבל הכא מיירי בחוליות גדולים דאפי' שמואל מודה דאסירי בהנאה ואפי' אין הדיוט יכול להחזירה עכ"ל וא"כ לא בטיל כלל איסורייהו אף היכא דמהני ביטולה ומשום זה פשוט לתלמודין היכא דהדיוט יכול להחזירה דודאי מטמא ג"כ דעד כאן לא מיבעי לר' יוחנן רק היכא דדמיא לביטול אלא דרחמנא גזר לן דלא יתבטל כתקרובת עבודת כוכבים (וחוליות קטנים דעבודת כוכבים של ישראל דמיא ג"כ לזה לדעתינו) משא"כ הכא דבעבודת כוכבים שלימה היא ודאי מטמאה ג"כ ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה