אור ברסלב
יד יצחק - ב שבת › דף נג:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

שבת · דף נג:

דף מג:

ת"ש בהמה שאחזה דם אין מעמידין אותה במים עד שתצטנן אלמא (אצולי מצער נמי אסור לבהמה) אמר עולא גזירא משום שחיקת סממנין. ופריך [ולבהמה מי גזרינן והתניא] היה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה ולא גזרינן דלמא אתי לאתויי וכתב מרן וז"ל קשה לי דלמא משום שחיקת סממנין דאורייתא גזרינן אבל בתחומין דרבנן לא עכ"ל ואולי נאמר בזה דאף דבאחזה דם אית לן למגזר משום שחיקה דאסור מדאורייתא ולא כן בתחומין. עכ"ז הלא לנגד זה באחזה דם אית לה לבהמה צער וצער בע"ח דאורייתא כמציעא (כ"ז ב') וכיון דלא גזרינן באיסור דרבנן במקום שאין לה צער כ"כ לא נגזור במקום צער אף בחשש דררא דאורייתא ובפרט דבעירובין (ע"ו ב') בכותל שבין שתי חצירות ואין בו ארבעה אמר רב אויר שתי רשויות שולטות בו ולא יזיז בו אפילו כמלא נימא ופריך מהא דכי אתא רב דימי אר"י מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו (והאם נאמר דרב לית ליה דרב דימי) ומשני אי ברשויות דאורייתא הכי נמי והכא במאי עסקינן ברשויות דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה והלא גם התם גזירה בעלמא הוא דלא יזיז על הכותל דלמא אתי לאפוקי לרה"י וברשויות דאורייתא מותר ולא גזרינן. ובדרבנן גזרינן טפי. ואם כן גם הכא פריך שפיר תלמודין. ואף דבאיזה מקומות בש"ס מקילינן טפי בדרבנן כבר עמד בזה הר"נ ז"ל בפ"ק דקדושין ליישב הסוגיות אבל הכא בעניני דשבת מצינו דעשו חיזוק לדבריהם ובפרט באיסור תחומין דיש להם עיקר בדאורייתא דשנים עשר מילין להרבה רבוותא הוי דאורייתא שפיר מצינו למימר דעשו חיזוק. ועי' בתוס' פסחים (כ"ב ב') ד"ה ואבר מן החי שכתבו ומשום צער בעלי חיים חשיב כמו לא אפשר ולא מיכווין דשרי ע"ש ולכן משוו להו תלמודין הכא ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה