יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
שבת · דף ד.
פשט העני את ידו אמאי חייב והא בעינן עקירה והנחה מעל מקום ד' על ד' וליכא אמר רבה הא מני ר' עקיבא היא דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' ונמשך סוגייתן עד דאמרו שם (ה' א') אלא אמר ר' אבהו כגון ששלשל ידו למטה מג' וקיבלה (דהויא כקרקע) ופריך והא עומד קתני ומשני בשוחה ואב"א בגומא ואב"א בניס [אמר רבא איכפל תנא לאשמעינן כל הני]. וכתב מרן וז"ל וקשה לי דדילמא משום הכי נקט ידו דאיירי ע"כ בלמטה ומוכח מזה דאגד יד שמיה אגד עכ"ל. רצונו לכאורה דהתוס' ז"ל כתבו בד"ה כגון ששלשל ידו למטה מג' וקבלו וז"ל וקסבר ר' אבהו דאגד יד שמיה אגד דאי לא הוי שמיה אגד מאי אריא דנטל עני מתוכה אפי' נתן בעה"ב לתוכה יהא חייב העני כשיוציא וכו' עכ"ל וא"כ מאי פריך רבא איכפל תנא (אלא דהוי ליה לתנא לתני דף שט כנף בגדו בפנים דהוי ד' וכפרש"י) הא השתא אשמעינן דאגד יד שמיה אגד אך אולי נאמר בזה דהן אמת אם היה דבר ברור ומפורש בקרא או בג"ש והל"מ וכיוצא דבעינן עקירה והנחה במקום ד' על ד' אזי לא נקשי כ"כ מדוע איכפל למתני ידו ולאוקמי בשוחה וגומא וננס דנאמר דאשמעינן אגד יד שמיה אגד אבל עתה דאין מפורש כ"כ להדיא דבעינן דוקא ד' ורבה ורב יוסף סברי באמת דלא בעינן כלל לתנא דידן מקום ד' איך נפרנס מתני' בדוחק הגדול הזה דבעינן דוקא ד' ורק דאיירי בגומא וננס. דא"כ טפי הול"ל פשט כנף בגדו ואם לאשמעינן דאגד יד שמיה אגד הלא לא נדע זאת מדיוק זה דטפי נאמר דלא בעינן כלל מקום ד'. ובהדיא הו"ל להנא דידן לאשמעינן דין זה. ועי':