יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
ראש השנה · דף יג.
גמ' וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה א"ל ר' ירמיה לר' זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא כו' הדר אמר ר' ירמיה לאו מילתא היא דאמרי דודאי קים להו דבעו מיניה חבריא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל ביד עובד כוכבים קצירכם אמר רחמנא ולא קציר עובדי כוכבים ופריך ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו. לא סלקא דעתך דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדר אכול מהיכן אקריבו. אמר להן כל שלא הביאו שליש ביד עובדי כוכבים ודילמא עייל שליש ולא קים להו [אלא קים להו הכא נמי קים להו] וכתב מרן וז"ל תמוה לי דאיך דומין זה לזה דלעיל שלא ראינו התבואה קודם ר"ה אלא עתה כשקוצרין אותה בסוכות ובאנו לדון מדרך כלל דכל שנקצרה בחג הביאה שליש קודם ר"ה. בזה י"ל דלא קיים להו בהאי כללא משא"כ הכא דכשבאו לארץ ראו להתבואה שלא הביאה שליש בזה בקיאין מה שהוא לראיית עין. והא בזה ודאי בקיאין כדתני במתניתין התבואה משהביאה שליש והא גם בלא הביאה שליש וכן לענין מעשר ניחוש שמא הביאה שליש אלא ע"כ דבזה בקיאין עכ"ל. הנה הא דהחליט מרן דבזה ודאי בקיאין ממתניתין דהתבואה משהביאה שליש לא מכרחת כ"כ לכאורה דהלא שאלת ר' ירמיה וקים להו לרבנן גם על מתניתין יסוב. כדמצינו כעין זה במס' שבת (פ"ה א') ומנלן דהא דקים להו לרבנן מילתא היא. אף דמפורש במתניתין. ואיך נעשה מזה ראיה וערבך ערבא צריך אך פשטיות הענין נראה דסבירא להו לתלמודין לדמות זה לזה אף דהכא איירי בלא ראינו והתם ראינו מ"מ כיון דדבר פשוט הוא דזמן שנתנו לאיזה ענין שבתבואה לא נתנו לחלוק בין שדה לשדה ורק דמיעוטא בתר רובא גריר וא"כ הלא דבר זה נוכל לראות ולידע שרוב תבואות הנקצרות בחג בידוע שהביאו שליש לפני ר"ה וודאי דזה רחוק מטעות ורק דר' ירמיה חשש בתחלה דדילמא גם בזה טעו חז"ל אף שהוא למראית עין דרוב תבואה שנקצרה שליש בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה עכ"ז חשש אולי לא ראו יפה. וע"ז הביא לעצמו ראיה מקרא דויאכלו מעבור הארץ ומוכח משם דסומכין על ראיתינו וממילא נסמוך גם על מה שאנו רואין ברובא דעלמא דכל תבואה שנקצרה בחג כו' ובתר רובא ניזיל ואין מקום לטעות. ועי':