יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
קידושין · דף ס:
במתניתין [ע"מ שיש לי בית כור עפר] הרי זו מקודשת ויש לו וכתב מרן וז"ל עיין ב"ב למ"ד ב') תוס' ד"ה דלא וצע"ג עכ"ל אולי כוונתו דשם כתבו התוספות וז"ל דלא הוי ליה קרקע מעולם מכאן תשובה לאומרים דמה שנהגו לכתוב בהרשאות ונתתי לו ארבע אמות בחצירי אע"ג דלית ליה קרקע משום דאין לך אדם שאין לו ארבע אמות בארץ ישראל דקרקע אינה נגזלה כו' דהכא משמע דאפשר שאין לו קרקע וכן משמע בפרק שלישי דקדושין (ס') הרי את מקודשת לי ע"מ שיש לי קרקע משמע דאפשר שאין לו ודוחק לה להעמיד בגר שאין לו חלק בארץ כו' עכ"ל. ודבריהם תמוהים דהא הכא תנן ע"מ שיש לי בית כור עפר ואיך הביאו ראיה מכאן לדחות דעת האומר דאין לך אדם שאין לו ארבע אמות. אך אולי נאמר בכוונת התוס' דהא מפורש במתניתין דבעינן דוקא שיש לו כדקתני ויש לו ואף למאי דמסקינן בתלמודין דקדושי ספק הוי גם אי לא ידעינן בודאי דיש לו דחישינן שמא יש לו וכדתניא בברייתא מ"מ הא לא הזכירו א דניחוש שמא יש לו בארץ ישראל מאבותיו ופשוט דאם יש עדים שאין לו קרקע מקנייה וירושה ומתנה לא הוי אף ספק קדושין. ואם איתא לדעת האומרים המובא בתוספות היה לן למיחש דילמא ירש מאבותיו בארץ ישראל קרקע המחזקת בית כור ממש כיון דלדעתם קרקע אינה נגזלת והיה לה להיות מקודשת לעולם מספק. והא דכתבו וכן משמע בפ"ב דקידושין הרי את מקודשת ל' ע"מ שיש לי קרקע משמע דאפשר שאין לו ר"ל דאפשר דידעינן בודאי שאין לו והתוס' ז"ל שם לא הסכימו לסמוך על זה לבדו לדחות דעת האומרים הנ"ל רק כתבו זאת לסניף לדבריהם הקודמים שהכריחו שלא כדעת האומרים מסוגיא דשם שאמרו בתלמודין לא צריכא דקאמרי עדים ידעינן ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם וגם אח"כ הביאו עוד ראיה לדבריהם דא"כ לא יעשה אדם שני שטרי הקנאה עי"ש: