יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
פסחים · דף צד:
דאמר רב יצחק בר רב יוסף [בטמאים הלך אחר רוב] העומדים בעזרה וכתב מרן וז"ל עי' לעיל (פ' א') תוס' ד"ה משלחין וצ"ע עכ"ל אם כוונת מרן לדקדק על מה שכתבו התוס' שם דהא דאמר עולא התם אם היו ישראל מחצה טמאין ומחצה טהורין משלחין אחד לדרך רחוקה ויעשו הפסח בטומאה דהיינו אחד מן הטהורים:
ואמר להו רב נחמן שם זילו ואמרו ליה לעולא מאן ציית דעקר סיכיה ומשכניה ורהיט. ולכאורה לפי דברי רב יצחק דבטמאים הלך אחר רוב העומדים בעזרה א"כ לא בעינן כלל לשלחו לדרך רחוקה לעקור סיכיה ומשכניה ורק שלא יבוא לעזרה די לנו. אולי נאמר בזה דאף דלא יעלה ארוכה לקושיא זו אם נאמר דעולא אזיל לשיטתו דאמר דדרך רחוקה הוי חמשה עשר מילין משום דף שוט למרן דרק לפטור מהכרת בעינן שיהיה רחוק כ"כ אבל לענין רוב טמאים לא יחלוק על דברי רב יצחק כיון דלא שמענו לו בפירוש דחולק ע"ז (ואף דהכא אמרו כמאן אזלא הא דאמר רב יצחק כו' כמאן כר"י בר' יהודה שאמר משום ר"א:
וא"כ ת"ק פליג ע"ז. עדיין אינו מוכרח כ"כ דהלא גם הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות קרבן פסח ה"ו פסק כדברי רב יצחק בר רב יוסף דכתב וז"ל כיצד משערים הפסח לידע אם רוב הקהל טמאים או טהורים אין משערין בכל האוכלין שאפשר שיהיו כ' נמנין על פסח אחד ומשלחין אותו ביד אחד לשחוט עליהן אלא משערין בכל הנכנסים לעזרה כו' עכ"ל וע"כ הוא כמו שכתב המראה פנים בירושלמי דהוריות דף ירושו דכמאן אזלא היינו אם נאמר דטעמא הוי משום דרך רחוקה אז אתי ע"כ כר"י ב"ר יהודה שאמר משום ר"א אבל באמת אין זה הטעם לפי ההלכתא ורק הטעם הוא דף סח אי אפשר לשער בענין אחר עכ"ד בקוצר ובשינוי לשון) מ"מ נאמר דעולא סובר דדינו של של רב יצחק בר יוסף לא הוי רק משום דאין אנו יודעין כמה יבואו לשער בהם וכטעמו דהרמב"ם ז"ל ולכן משערינן בהבאין לעזרה משא"כ הכא דאנו יודעין מהנשלח ואנו משלחין אותו בידים לא די לנו כשנשלחו מעזרה ומירושלים לבד ורק בעינן שלא יהא ראוי לעשות הפסח מפני שהוא בדרך רחוקה ועי':