אור ברסלב
יד יצחק - ב פסחים › דף סה.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

פסחים · דף סה.

דף סג.

המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו"ט לוקה את הארבעים דברי ר"א וחכ"א אינו אלא משום שבות וכתבו [תוס' ד"ה המכבד] וז"ל ע"כ לאו פסיק רישיה הוא דבפסיק רישי' לא הוי שרי ר"ש לרבץ לכתחלה בשילהי המצניע ותימא לר"י דא"כ אמאי מחייב ר"א כיון דיכול להיות בלא גומות כו' ונראה לר"י דבהא פליגי דר"א סבר סתם מכבד ומרבץ [מתכוין להשוות גומות אע"פ שאין צריך] להשוות גומות מיחייב לר"י הואיל והשווה לבסוף ורבנן סברי דאין מתכוין אלא לכבד ולרבץ בעלמא וליכא אלא שבות עכ"ל וכתב מרן ז"ל לא זכיתי להבין דאם הוא מתכוין לשיווי א"כ צריך שיהיה כן ובעלמא משכחת מכוין ואין צריך לגופא שמכוין לכבות שיחשוך הבית אבל לא בשביל הפחם. וכן חופר גומא שמכוין לחפור לצורך העפר אבל לא להשתמש בגומא אבל הכא דשיווי הגומות זה מעשה בנין ואם מתכוין להשוות הגומות הוי מתכוין לגופי' עכ"ל אך אוני נאמר קצת דכבר העלו התוס' ז"ל בשבת (צ"ד א') ד"ה ר"ש פוטר וז"ל נראה לר"י דמלאכה שאינה צריכה לגופה קרי כשעושה מלאכה ואין צריך לאותו צורך כעין שהיו צריכין לה במשכן אלא לענין אחר כי הצורך שהיתה מלאכה נעשית בשבילו במשכן הוא גוף המלאכה ושורשו ולפי זה אתי כולהו שפיר הוצאת המת אף שעושה הוצא' בידים אין צריך למת כו' עכ"ל וע"ש שהאריכו הרבה בזה ולפ"ז יש מקום קצת לומר דהא דמשווה גומות אף דמכוין להשוות עדיין נקראת אינה צריכה לגופה דהעפר שמכנים בפת הכיבוד לא משום דרוצה שימלא הגומא הוא ורק משום דאין חפצו שיונח במקום שהי' מקודם מפני שהתל קשה לי' או שהאבק העולה משום דמפוזרים רע עליו. וע"כ מכנסם בגומא זו. אבל בעצם המלאכה לא ניחא ליה. ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה