אור ברסלב
יד יצחק - ב פסחים › דף כא:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

פסחים · דף כא:

דף יז:

עבר זמנו אסור בהנאה פשיטא לא צריכא לשעות דרבנן כו' וכתבו [תוס' ד"ה עבר זמנו] וז"ל רש"י לא גרס פשיטא דהא ר' יוסי הגלילי פליג ושרי חמץ בהנאה כל ז' ואין לפרש פשיטא דאסור בהנאה מדיוקא דרישא [דדרך התנא] בכמה מקומות לכפול את דבריו וכו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל עיין עירובין (ל' ב') ד"ה ולפרוש עליה ועיין לקמן (ל"ה ב') וצ"ע עכ"ל והוא דשם כתבו התוס' דהא דף ריך הגמרא שם (ל"א ב') על מתניתין דתנן ולא בטבל פשיטא היינו דמרישא שמעינן לה דקתני מערבין בדמאי דמשמע אבל לא בטבל והרי הוא להיפך מדבריהם דהכא: וכן קושיית הגמרא דף סחים (ל"ה ב') ולא בטבל (דאינו יוצא חובת מצה) פשיטא משמע ג"כ דהקושיא הוא משים דכבר ידענו מהא דתנן ברישא דיוצא בדמאי דאל"כ לא תקשי כ"כ דאולי אשמעינן דלא נימא יבוא עשה וידחה ל"ת אך אולי נאמר קצת בדעת התוס' ז"ל דדעתם לחלק דדוקא היכא דלא מצינו עדיין דעת המתיר בדבר זה דאסרו במתניתין אז די לן במיעוט כל שהוא לאוסרו כגון בעירובין דעדיין לא שמענו דינקוט התנא לדבר ברור כדעת רבי לחודיה דלא גזרו על שבות ביה"ש ואדרבה סתם לן התנא במס' שבת (ל"ד א') דספק חשיכה אין מעשרין את הודאי דלא כרבי וכמו שכתבו התוס' שם ולכן די לנו משמעות מועט דאין מערבין בטבל וממתניתין דאשמעינן מערבין בדמאי ממילא נשמע אבל לא בטבל ודומה למה שכתבו התוס' הכא בסוף דבריהם בביאור קושיית תלמודן. וכן במצת טבל לא שמענו לשום תנא במתניתין דיאמר שיוצאין בטבל לכן גם שם די לנו במה דאשמעינן שיוצאין בדמאי ומשמע ג"כ ולא בטבל משא"כ הכא דבאמת דעת ר' יוסי הגלילי דחמץ אינו אסור בהנאה וכל זמן דלא ידעינן בהדיא דסתם לן תנא דלא כוותיה לא די לן במשמעות מועט דלא כוותיה וע"ז כתבו דדרך התנא לכפול את דבריו ור"ל דוקא במקוה דיש להסתפק בו ולכן כתבו ונראה דף ריך פשיטא משום דתנא בפ"ק (י"א ב') דשורפין חמץ אלמא אסור בהנאה דלר' יוסי הגלילי א"ל לשורפו וכו'. ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה