אור ברסלב
יד יצחק - ב עירובין › דף לה.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

עירובין · דף לה.

דף לא:

במתניתין נתגלגל חוץ לתחום נפל עליו גל או נשרף תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב אם ספק ר"מ ור' יהודה אומרים הרי זה חמר גמל ר' יוסי ור"ש אומרים ספק עירוב כשר ופריך תלמודין (שם ע"ב) וסבר ר"מ ספיקא לחומרא והתנן גבי טומאה דספק דרבנן טהור ומשני קסבר ר"מ תחומין דאורייתא נינהו כו' ורמי דאורייתא אדאורייתא לר"מ דתנן נגע באחד בלילה ולמחר השכים ומצאו מת ר"מ מטהר וחכמים מטמאין שכל הטמאות כשעת מציאותן. א"ר ירמיה משנתינו [שהיה עליו שרץ כל בה"ש אי הכי בהא לימא ר"י] ספק עירוב כשר וכתב מרן וז"ל תמוה לי דלמאי מוקי שהיה השרץ עליו כל בין השמשות לוקי בפשיטות דנפל עליו בתוך בה"ש ואנן ידעינן הזמן דנפל עליה דלא שייך לומר אוקמי אחזקה. אלא דלא ידעינן אם עתה לילה או יום ובהא שפיר קאמר ר' יוסי ספק עירוב כשר עכ"ל ותחלה רצינו לומר בזה דהלא ר"י הוא דאמר בה"ש כהרף עין במס' שבת (ל"ד ב') וא"כ לא שייך לכאורה לאוקמי דנפל בתוך בה"ש. אך באמת לפי מה שכתבו התוס' שם ד"ה ר"י דגם לר' יוסי איכא בבה"ש כל הספיקות עדיין יש מקום לקושיית מרן ואולי נאמר קצת בדעת תלמודין דהנה לקמן (ל"ו א') הניא כיצד אמר ר' יוסי ספק עירוב כשר עירב בתרומה ספק מבעוד יום נטמאת. ספק משחשיכה נטמאת כו' הרי זה ספק עירוב כשר אבל עירב בתרומה ספק טהורה ספק טמאה כו' אין זה ספק עירוב כשר וא"כ הא אמר ר' יוסי להדיא דבעינן חזקת היתר ומזה השיגו רבותינו התוס' ז"ל בשבת (ל"ד א') על פרש"י ז"ל דף ירש דברי רבא דאמר שם דאם אמרו ליה שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בה"ש זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בה"ש וזה שעירב עליו בה"ש נאכל עירובו משחשיכה שניהם קנו עירוב ומסיק משום דספיקא דרבנן הוא וספיקא דרבנן לקולא וכתב רש"י משום דקיי"ל כר' יוסי דספק עירוב כשר וע"ז השיגו רבותינו בעלי תוס' ז"ל דר"י דאמר ספק עירוב כשר הוא משום חזקה כו' אבל בספק כי הכא שהניחו בין השמשות או נאכל בה"ש לא מכשר עכ"ל בקוצר. וא"כ הלא גם אם נוקמי כדברי מרן ז"ל דנפל עליו שרץ בשעה ידועה בין השמשות עדיין תקשה קושיית תלמודין אי הכי בהא לימא ר' יוסי ספק עירוב כשר דהא להדיא אמר דדוקא במקום חזקה ספק עירוב כשר משא"כ הכא דליכא חזקה (ואף לפרש"י דשבת הנ"ל לא תיקשה כ"כ קושיית מרן והוא שבעל פ"י ז"ל כתב התם בדעת רש"י ז"ל דר' יוסי דמצריך חזקה היינו דוקא משום דאיתרע גוף התרומה דהא עתה ממאה היא משא"כ התם בדברי רבא אין כאן ריעותא בתרומה גופא רק בעת הנחת העירוב וא"כ גם לקושיית מרן כיון דעתה נטמאת התרומה בודאי מצריך ר"י חזקה כדבריו בברייתא ובזה מדוקדק קצת הא דאמרו הכא בסוגיין אי הכי בהא לימא ר' יוסי ספק עירוב כשר ומדוע לא כללו גם ר"ש בהדיה אבל לפי דברינו ניחא דלר"ש עדיין היה לן לתרץ כקושיית מרן דלדידיה לא שמענו דמצריך חזקה ולא כן לר' יוסי). ואחר כותבי זאת בעז"ה מצאתי מקצת מדברינו בת"י ע"ש:

שם על קושיית הגמרא הנ"ל שהקשו אי הכי בהא לימא ר' יוסי ספק עירוב כשר משני הגמרא רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא בשתי כיתי עדים עסקינן אחת אומרת מבעוד יום נטמאת ואחת אומרת משחשיכה וכתבו ע"ז [תוס' ד"ה הכא] בשני כיתי עדים וז"ל דר"מ לית ליה אוקי תרי בהדי הרי כו' אע"ג דבפ"ב דכתובות (כ' א') אמרינן אוקי תרי לבהדי תרי [אפי' בדאורייתא] הכא שאני דהשתא ודאי טמאה היא עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי התם אמרינן כן לענין ממון דמדאורייתא באמת תרי ותרי אוקי אחזקה אבל באיסור הא אמרינן תרי והרי ספיקא דרבנן היינו דרבנן החמירו דלא ליזל בזה בתר חזקה ועי' כתובות (כ"ו ב') בתוס' שם שכתבו דהכא בתרומה דרבנן גם בתרי ותרי מיבעיא ליה לאוקמי אחזקה כדהוכיחו מסוגיא דשם ותירצו דמ"מ תחומין דאורייתא. ודבריהם דהכא דאפי' בדאורייתא אוקי אחזקה צ"ע. גם מרי דשמעתא הכא רבה ורב יוסף דס"ל ביבמות (ל"א ע') תרי ותרי ספק דאורייתא דמדאורייתא לא אמרינן אוקי אחזקה וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר קצת בזה דהנה הא דקיי"ל ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור אינו משום חזקה וכמ"ש התוס' בחולין (ט' ב') ד"ה התם בתה"ד וז"ל דמסוטה גמרינן לטהר ברה"ר גם היכא דליכא חזקה לטהרה כו' עכ"ל וכן כתבו גם בריש נדה (ב' ב') ד"ה והלל ע"ש. ועל כרחין הא דתנן במתניתין דתרומה ונטמאת כו' ואם ספק הרי זה חמר גמל לר"מ היינו גם במונח ברה"ר כיון דלא חלקו בזה ולכאורה כמו דאמרינן בספק טומאה ברה"ר דטהור אף היכא דליכא חזקת טהרה. כן גם הכא בתרי ותרי דקמספקא לן באיזה זמן נטמאת ה"ל לטהורינהו ברה"ר כל זמן דלא ידעינן בודאי שהיתה טמאה בעת ההיא. ואף דתרי ותרי הוי ספיקא דרבנן דרבנן החמירו דלא ליזל בתר חזקה ורבה ורב יוסף אמרו דהוי ספיקא דאורייתא דמדאורייתא לא אזלינן בתר חזקה אין זה זה רק במידי דאסור מספק ורק דנסמוך על החזקה ובתרי ותרי לא נוכל לסמוך על החזקה משא"כ הכא בטומאה ברה"ר דספיקו להקל. גם בתרי ותרי (אף אם נאמר דספק דמחמת עידותם דסתרי אהדדי גרע מספק דעלמא דספיקו הוא מחמת עצם הדבר) לפחות היה לן למימר אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי הדבר בחזקתו ודמיא לספיקא דממונא דגם שם לא שייך להחמיר בספיקו ועכ"ז בתרי ותרי אמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמי אחזקה ושפיר דקדקו התוס' מהא דב"פ דכתובות וע"ז תירצו דהכא שאני כיון דהשתא ודאי טמאה היא דהא דספיקו טהור ברה"ר היינו רק היכא דעדיין הספק במקומו עומד משא"כ הכא דעתה אין אתנו שום ספק וא"כ לא עדיף ספק זה דתרומה ברה"ר יותר מכל ספק איסורא דגם בהם לא אזלינן בתר חזקה מדרבנן ולרבה ורב יוסף מדאורייתא ואדרבה גרע מכל ספיקי דאיסורא ובמה שכתבנו דמתניתין גם ברה"ר איירי ושם לא בעינן חזקת טהרה ניחא לן קצת גם דברי ר' ירמיה דמשני בתחלה לר"מ דמתניתין איירי שהיה עליו שרץ כל בה"ש. והקשו עליו דא"כ מאי טעמא דר' יוסי דאמר ספק עירוב כשר דהא אין כאן שום ספק ובאמת תמוה הדבר איך עלה בדעת ר' ירמיה לומר כזה בפירוש דמתני' ומדוע לא משני טפי דנפל השרץ בתוך ביה"ש דאין כאן חזקה וכמו שהקשה מרן לעיל על קושית תלמודין דאי הכי כמו שמובא לשונו שם. דמה שכתבנו בישובו הוא רק דסתמא דתלמודין ורבה ורב יוסף לא נחתו לתרץ כן משום דעדיין לא ניחא להו דעת ר' יוסי ע"ש משא"כ ר' ירמיה דלא נחית כ"כ לתרץ דעת ר"י ורק נחית טפי ליישב דעת ר"מ מדוע מוקים וישובו בדבר שאין מקום להאמר כלל לדברי ר"י ולפחות ה"ל לסבול הדוחק במיעוטו ולאוקמי כשנפל השרץ בתוך ביה"ש ולא ידעינן אם תה לילה או יום דלא שייך כ"כ לאוקמי אחזקה ובזה יהא מיושב דעת ר"מ וגם דברי ר' יוסי לא יהיו מסותרים כ"כ. אבל לפי דברינו ניחא דאין מקום לר' ירמיה לאוקמי כן דא"כ מאי טעמא דר"מ ברה"ר דהתם לא בעינן חזקה כלל ולכן אוקים כשהיה שרץ עליו כל בה"ש ועי']:

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה