יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
נדרים · דף עט.
בהר"נ ד"ה שהשתיקה מקיימת וז"ל נראה בעיני דילפינן לה משתיקה דיום שמעו שהיא מקיימת דטעמא מאי משום דכיון שעבר יום שמיעה ולא הפר גלי אדעתיה שהוא רוצה בקיומו של נדר אלמא כל שבלבו לקיימו סגי אלא דיהיב ליה כל ההוא יומא להפרה משום דעד דערבא שמשא לא מוכח מידי שיהא רוצה לקיים דדילמא בתר הכי מיפר לה כיון דבתר דעתיה בלחוד אזלינן [ומינה דכל שקיים בלבו] קיים לאלתר דהוה ליה כאילו עבר יום שמיעה עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא קיי"ל דאף דדברים שבלב לא הוי דברים מ"מ היכא דמוכח וגלוי לכל הוו דברי' כההיא דמברחת וכדומה א"כ מאי ראיה דבשתק כל יום השמיעה דאנו דנין דמוכח שהוא רוצה בקיומו של נדר וגלוי לנו כוונתו משום הכי הוי קיום אבל בקיים בלבו שאינו גלוי לכל הוי ככל דברים שבלב דלא מהני וצע"ג עכ"ל ואולי נאמר בדעת הר"נ דהן אמת דהשתא דכתב רחמנא דצריך להפר ביום שמעו והוא לא הפר הוי כאילו מוכח וגלוי לכל שרוצה בקיומו אבל הר"נ ז"ל בנה יסודו על תחלת דינא דרחמנא שגזרה דיותר מיום שמעו לא יוכל להפר דהטעם הוא משום דרחמנא שיער דעת הבעל כיון דשתק כ"כ מסתמא רוצה בקיומו אף דעדיין הוי דברים שבלב ואינו גלוי לכל דמי יודע וישער זאת בלעדי הבוחן לבות לבד שהוא יודע דעת האדם ובפרט דלדברים שבלב בעינן דוקא שיהיה גלוי לכל העולם ואז הוו דברים וכמו שהעלה המהרי"ט בח"ב סימן מ"ה ולפחות לכל העולם לא גלוי הדבר ולכן פשוט להר"נ דהכא די לנו רק שיהיה בלבו לקיימו וכן מצינו בנודר להביא קרבן דדי לנו אם גמר בלבו מדכתיב וכל נדיב לב עולות כמובא בשבועות (כ"ו ב'). ועי':