יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
נדרים · דף נח.
דתניא ר"ש אומר כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בהן חכמים שיעור (ואוסרין בכל שהן) וכל דשא"ל מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בהן חכמים שיעור אמרו לו [והלא שביעית אין לה מתירין] ולא נתנו בה חכמים שיעור דתנן השביעית אוסרת כ"ש במינה אמר להן אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנותן טעם וכתב מרן וז"ל קשה לי הא יי"נ דאין לו מתירין ואוסר במינו במשהו ומשום חמץ ליכא קושיא כ"כ די"ל דמה דגם באינו מינו במשהו לא קחשיב אבל מיין נסך קשה וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר בזה דהנה במסכת ע"ג (דף ע"ג א') אמרו שם בגמרא דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן המערה יין נסך מחבית לבור אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל וכן נפסק בהרמב"ם ז"ל בפט"ז מהלכות מאכלות אסורות ובטוש"ע יו"ד סימן קל"ד ולכן לא מיבעי לדעת הרמב"ן והרא"ש והטור דס"ל דגם בנפל היתר לתוך איסור אם נפל בבת אחת ויש ששים בהיתר מותר הכל בודאי יש מקום לדעת תלמודין דלא הקשו מיין נסך. דהתם רק אם נפל מעט היתר אז אסור משום דנתבטל ראשון ראשון ואין כ"כ קושיא לר"ש אלא אף לדעת הרמב"ם ז"ל שחולק ע"ז מ"מ כיון דבנפל האיסור לתוך היתר בטל לכ"ע ואינו אוסר במשהו לכן לא ניחא לתלמודין להקשות לר"ש מיי"נ. דר"ש אמר לך דלא קחשיב רק איסורים דבכל ענין אוסרים במשהו כגון טבל ומע"ש והקדש וחדש ושם לא מצינו חילוקים כאלו ועי':