יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
נדרים · דף לו.
גופא אמר ר' יוחנן הכל צריכים דעת חוץ ממחוסר כפרה שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים ופריך אלא מעתה יביא אדם חטאת חלב על חבירו שכן אדם מביא על אשתו שוטה כר' יהודה דאמר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכל קרבנות שהיא חייבת כו' אלמה א"ר אלעזר הפריש חטאת חלב על חבירו לא עשה כלום [היכי דמי] עד דדחי ליה דאשתו שוטה לא משכחת כלל דתתחייבה בחטאת. וכתב מרן וז"ל תמוה לי הא אף אילו היה במציאות כן היכי נזכר בדברי ר' יהודה שמביא על אשתו שוטה דהוא אמר רק דאיש מביא קרבן על אשתו וממילא דרשינן ומוקמינן דזאת תורת היולדת (המובא לעיל דאדם מביא קרבן על בניו ובנותיו הקטנים שהוא מדכתיב וזאת תורת הזב בין גדול ובין קטן וע"ז הקשה אלא מעתה זאת תורת היולדת גם שם תרבה קטנה הא אינה בת בנים ומשני דזאת תורת דהתם מרבה אשתו שוטה כר' יהודה) לרבות אשה שוטה ורבי קרא ביולדת דהיינו מחוסרי כפרה ובחלב ליכא ריבוי באמת ואינו מביא על אשתו שוטה דבעי דעת עכ"ל. ואולי נאמר בזה דף שוט להמקשה דאם מצינו באמת חטאת חלב בשוטה אן בודאי האיש מביא חטאת על אשתו השוטה ומקרא דזאת תורת דאם נאמר דקאי רק על מחוסרי כיפורים לבדו הלא מיותר הוא דכיון דמרבינן מזאת תורת הזב שיכול האב להביא על בנו קטן המחוסר כיפורים ל"ל תו זאת תורת היולדת למחוסר כיפורים דשיטה ומה לי קטן ומה לי שוטה תרווייהו לאו בני דעה נינהו ורבי רחמנא להאב ומזה נדע גם לבעל כיון שחייב עצמו בכל קרבנותיה ואם אינו ענין למחוסר כיפורים תנהו ענין לחטאת חלב שמביא על אשתו השוטה דמדה היא בתורה אך לפי מאי דמסיק דחטאת חלב אינו במציאות כלל להביא בשביל אשתו השוטה ע"כ קרא זה אתא למילתא דאתיא במה מצינו וטרח וכתב ליה קרא דהלא גם במילתא דאתא בג"ש והיקש כתב הר"נ בריש מכילתין (ג' א') ד"ה לנדור נדר דטרח וכתב ליה קרא כ"ש במילתא דאתיא במה מצינו ועי' בתוס' שבת (קל"א ב') ד"ה אי מעומר או אולי דלפי המסקנא נאמר דרחמנא אתי לרבויי שוטה דלא נימא דשוטה מיגרע גרע משום דלית ליה דעת כלל כדמצינו בשבת (קנ"ג א') במי שהחשיך לו בדרך ויש אתו קטן ושוטה דיתן כיסו לשוטה ולא לקטן משא"כ המקשה לא נחית לחלק כלל דהא בכל הש"ס נכללו קטן ושוטה כחדא ולכן פשוט ליה דדרשינן לחטאת חלב וכמ"ש ועי':