יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
כתובות · דף ע.
במתני' המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יתר מכאן יוציא ויתן כתובה והקשו בגמ' וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כל כמיניה דמפקע לה לשעבודה כו' עד דמסיק (שם ע"ב) אב"א שהדירה כשהיא ארוסה ופריך ארוסה מי אית לה מזוני כו' ומשני שהדירה כשהיא ארוסה ונישאת ופריך נישאת [הא סברה וקיבלה] כו' וכתב מרן וז"ל עי' נדרים (מ"ז א') בר"נ ד"ה בעי רמי בר חמא בסה"ד וצ"ע עכ"ל והוא דהתם מיבעי לן אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן כו' ת"ש האומר לאשתו קונם שאני נהנה ליך לווה ובעלי חובין באין ונפרעין מ"ט בע"ח באין ונפרעין לאו משום דחילופין לאו כגידולין דמי וכתב הר"נ שם בסה"ד וז"ל ופשטינא לה מדתנן האומר לאשתו קונם שאני מהנה לך ומיירי בשהדירה כשהיא ארוסה וכיון דאכתי לא משתעבד חל נדרא ומתסרא אפי' לאחר שנשאה דמשועבד לה (ולווה ובע"ח נפרעין) והכי מוכח בהמדיר עכ"ל הרי שכתב להדיא נגד תלמודין דהכא אמרו סברה וקיבלה ואולי נאמר בדעת הר"נ ז"ל דמפרש דלא לאפסודי מזוני לגמרי אמרו הכא דסברה וקיבלה דהלא טפי מזה מצאנו לר"מ דהמקדש את האשה ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל ולא אמרינן סברה וקיבלה ואף לר"י דחולק על ר"מ ואומר דבדבר שבממון תנאו קיים ומשום דידעה וקמחלה וכתלמודין דמציעא (נ"א ב') עדיין לא שמענו דף ליג רק בדאהני בשעת קדושין משא"כ לאחר שנתקדשה ונתחייב כל אלו איך נאמר דנתרצית למחול מזונותיה ואף שהוא בעצמו לא יתן עדיין יכולה ללוות מאחר ובע"ח יפרעו מנכסיו ולכן פשוט להר"נ ז"ל דהא שאמרו סברה וקיבלה היינו רק על הא דתנן הכא בהמדיר את אשתו עד שלשים יום יעמיד פרנס מכאן ואילך יוציא ויתן כתובה ע"ז הקשו למה יוציאנה אחר עבור השלשים יום משום דזילא בה מילתא הא סברא וקיבלה. אבל חיוב מזונותיה לא פקע בהכי דלא שייך כלל סברה וקיבלה כיון דאפשר ע"י הלואה וכדומה ועי':