יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
כתובות · דף ל:
[תוס' ד"ה ואי] דלא מצי לאהדורי אמאי חייב כתבו בתה"ד וז"ל וריצב"א מפרש כשיטת רש"י ופשיטא ליה להש"ס דאיירי כשתוחב ליה בע"כ (התרומה ולכן בא חיוב מיתה ותשלומין כאחד) דכשתוחב לו מרצונו מיד כשמשים בפיו ולא אהדרה קנאה מיד להתחייב באונסין ואין באין כאחד דמסתמא מניחה בפיו ואח"כ תוחב לו באצבעו או בכוש ואת"ל שהוא בראש הכוש מתחלתו ועד גמר בית הבליעה מ"מ קונה אותו בפיו להתחייב באונסין אע"ג דיכול לנתקה ולהביאה אצל [דדוקא לענין הגט] אמרינן היכא דיכול לנתקו דלא הוי גט משים דבעינן כריתות והא אגידה ביה אבל לענין זכיה אשכחן בפ"ק דב"מ (ט' א') טלית חצייה על גבי קרקע וחצייה על גבי עמוד והגביה חצייה שעל גבי קרקע דלא קני מטעם שיכולה לנתקה ולהביאה אצלו וכיון שאינו זוכה מטעם זה ה"ה דאינו מגרע זכיית האחר שהוא מינח בתוך ידו או בתוך פיו מטעם זה עכ"ל וכתב מרן וז"ל תמוה לי הא להדיא איתא כן בב"מ (ז' א') וצלע"ג עכ"ל והוא דאיתא התם אמר רב משרשיא ש"מ האי סודרא כיון דתפיס בה שלש על שלש קרינן בה ונתן לרעהו דכמאן דף סיק דמי. ופריך מאי שנא מדרב חסדא. דאמר רב חסדא גט בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורשת ומשני התם כריתות בעינן וליכא (שהרי אגודים הם בחוט זה) הכא נתינה בעינן והא איכא הרי מפורש בהדיא חילוק זה שבין גט לזכיה ואיך א"כ חידש זה הריצב"א ודקדק כן מטלית שחציה על גבי קרקע ולחומר הנושא אולי נאמר בזה דעל מה שאמרו שם במציעא כיון דהפיס בה שלש על שלש כמאן דף סיק דמי כתב הנ"י וז"ל דוקא נקט שלש על שלש דכתיב נעלו בחליפין שהוא דבר חשוב ובציר מג' אצבעות לאו בגד הוא כדאשכחן לענין טומאה עכ"ל וא"כ כיון דלענין טומאה שיעור אוכלים בכביצה ופחות מזה לא מטמא נוכל לטעות ולחלק דדוקא אם תוחב בגרונו כביצה אז אמרינן כמאן דף סיק דמי משא"כ בחיוב מיתה דתרומה דשיעורו בכזית אפשר דלא אמרינן כמאן דף סיק דמי ואף דהכא לא כתיב נעל מ"מ הא באמת סברא זו דכמאן דף סיק דמי הוי כעין דבר חדש ואין לך בו אלא מה שאמרו חכמים בפירוש דבעינן לזה דבר חשוב לקבל טומאה ובכזית דתרומ' לא שמענו עדיין דנימא כמאן דף סיק דמי דהא אינו ראוי לטמא ולכן מדקדק הריצב"א דגם בזה אמרינן כן מטלית שחצייה על גבי עמוד כו'. ועי':