אור ברסלב
יד יצחק - ב יומא › דף עח:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

יומא · דף עח:

דף עב.

[תוס' ד"ה הקיטע] יוצא בקב שלו דברי ר"מ כתבו בסה"ד וז"ל [וא"ת כיון דמעיקרא ס"ד] דטעמא דר' יוסי (דאמר אביי ביבמות (ק"ג ע"א) דלדידיה אם חלצה באנפליא סל בגד חליצתה פסולה) משום דילמא מיפסק. מאי קא משני אביי התם מדסיפא רבנן (היינו ר' יוסי) רישא (דקב הקיטע חליצתו פסולה) נמי רבנן ורישא במחופה עור אמאי שרי אפי' מחופה עור נמי איכא למיחש דילמא מיפסק וי"ל במחופה עור דקאמר היינו מבפנים שמתוך כך הוא מתקצר ומתיישב למדת רגלו אי נמי ע"י שהוא מחופה הוא יכול לכופלו ולקושרו כדי שיעמוד בחוזק סביב רגלו עכ"ל וכתב מרן וז"ל עי' רש"א וקשה לי דמה הועילו בתירוצם דמ"מ איך אמר אביי התם מדסיפא רבנן הא גם לרבנן לא בעי עור ובקיטע הטעם רק דמשלף וע"כ בבגד הטעם דאינו מגין וממילא אתיא אפי' כר"מ ודינא דבגד לא תליא כלל בדר"מ ורבנן אע"כ דאביי ס"ל דף ליגי אי הוי מנעל ולטעמיה אזיל דמשני בשמעתין דאית ביה כתיתין וצ"ע גם ק"ל על התוס' דלמסקנא גם לר' יוסי אנפלאות בגד פסול הוא רק משום דבעי מידי דמגין א"כ איך אמרינן ביבמות גבי סנדל שתפרה בפשתן פסול הא הוי מגין ועי' בתוס' יבמות שם וצ"ע עכ"ל. הנה מה שהראה מרן לרש"א בזה הוא דהרש"א ז"ל ביאר דמה שכתבו התוס' כיון דמעיקרא ס"ד ר"ל לאביי דאמר שם מדסיפא רבנן רישא נמי רבנן ע"ש. אך אולי נאמר קצת במה שהקשה מרן לראשונה דהתוס' ז"ל לא באו לחדש דלאביי הוי טעמא דר"י רק משום דילמא מיפסק לחודיה ודלא כמו שכתבו מתחלה דטעמו של ר' יוסי הוא משום דבעינן עור. רק באמת לא חזרו ממה שכתבו מתחלה לדעת המקשן דף וסל משום דבעינן עור וכן הוא גם לאביי והא דכתבו הכא בדבריהם דטעמא דר"י משום דילמא מיפסק ר"ל כיון דהכא הכריח רבא לאביי דהא דר"י אוסר לצאת בו בשבת הוא משום דילמא משתמיט ואתי לאתויי ד' אמות מסתמא קיבל אביי דבריו ולכן ניחא להו לומר דדברי אביי דהתם אזלא למסקנת תלמודין דהכא דהחשש של ר' יוסי דאוסר לצאת בשבת היינו אף כשהוא עור דמ"מ חיישינן דלמא משתמיט וע"ז הקשו אמאי שרי אפילו מחופה ובמה שהקשה מרן לאחרונה ורמז לדברי התו' דיבמות הוא דשם (ק"ב ב') כתבו בד"ה סנדל התפור בפשתן וז"ל רב דסובר אין חולצין בו ס"ל כרבנן דף ליגי עליה דר"מ כו' דבעינן תחש אבל ר"מ לא מצריך אלא מידי דמגין. וא"כ הלא טעמא דר' יוסי משום דבעינן עור. אך אולי נאמר דהנה בתלמודין שם (ק"ב ב') איתא בלשון זה סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו ופרש"י בלשון ראשון שתפר בתוכו בגד פשתן ואפשר לאמר לדעה ר"י שבתוס' דהכא דהוא מפרש כפרש"י בלשון זה וטעם הפסול לדידיה הוי משום סנדל שעל גבי סנדל וראיית תלמודין מואנעלך הוא דאם הוא תחש יהיה כולו תחש ולא סנדל של תחש על גבי פשתן והא דלא אמרינן תחש דוקא כבר הקשה תלמודין ומשני משום נעל נעל ריבה והא דהקשו אי נעל נעל ריבה אפילו כל מילי נמי יפורש לדעת ר"י דכל מילי היינו גם אם יהיו אחד על גבי חבירו והתוס' דשם שכתבו ד"ה סנדל דרב סבירא ליה כרבנן דר"מ כו' כמש"ל לאו לדעת הר"י דהכא אמרו ובפרט דגם הכא לא החליטו כ"כ הדבר ורק כתבו דמצי למיהוי טעמא דר' יוסי משום דילמא מיפסיק ור"ל דהא יש מקום לפרש התם כפרש"י ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה