יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
חולין · דף קכח.
[רש"י ד"ה ומהדר] הש"ס ומאי קשיא ליה לר' יוחנן דילמא אע"ג דמיקל ר' מאיר בטבול יום [שהוא טומאה דרבנן] (דאם אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו דאינו חיבור) מחמיר הוא בטומאה חמורה ואמר דאף אם אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הוי חיבור) עכ"ל וכתב מרן וז"ל תמוה לי הא טבול יום הוא טמא דאורייתא לפסול תרומה בנגיעה. עי' סוטה (דף כ"ט) ובתוס' שם וה"ל לרש"י לומר דטבול יום קליש טומאתו וצע"ג עכ"ל ובאמת מפורש כדברי מרן גם במס' שבת (י"ד ב') דף ריך טבול יום דאורייתא הוא (לפסול את התרומה ולמה חשבו בי"ח דבר) ומשני סמי מכאן טבול יום הרי מפורש דמדאורייתא הוא ואולי נאמר בדעת רש"י ז"ל דהנה הכא אמר ר"מ אם אוחז בקטן וגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ובטבול יום (פ"ג מ"א) איתא ר"מ אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו וסותרים דבריו זא"ז וכמ"ש התוס' כאן ד"ה רמ"א ולכן נאמר דרש"י ז"ל מחלק בינייהו דר"מ דמתניתין דהתם איירי בטבול יום מטומאה דאורייתא ולכן מחמיר דאף אם אוחז בקטן אין הגדול עולה עמו מ"מ כיון דאם אוחז בגדול הקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו אבל הכא איירי בטבול יום מטומאה דרבנן ולכן מצריך דוקא אם אוחז בקטן וגדול עולה עמו (ואפשר דבהמראה מקום שהראה רש"י ז"ל ד"ה ואם לאו איירי שם בנטמא בטומאה דרבנן אך נרשם בטעות יומא ודלא כמ"ש בהגהות מוהרי"ב עי"ש). והא דתנן בפרה (פי"א מ"ה) כל שלוק הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקודש ופוסל את התרומה כו' לאחר ביאתו במים מותר בכולן וא"צ הערב שמש. עי"ש בר"ש שהביא מכמה מקומות בש"ס דגם טבול יום דטומאת סופרים בעי הערב שמש ובפ"ק דטהרות מסיק הר"ש דבטומאות הנוהגות גם בחולין אף ע"פ שהן מדרבנן בעינן הערב שמש רק במעלות דעלמא שאינן נוהגות רק בקודש ובתרומה לחודייהו בזה איירי במתניתין דף רה. ולכן נאמר דכוונת רש"י ז"ל במש"כ אע"ג דמיקל ר"מ בטבול יום שהוא טומאה דרבנן. ר"ל בטבול יום שנטמא בטומאה דרבנן ולא ניחא לרש"י ז"ל לפרש בסתם טבול יום ומשום דקליש ליה טומאתו כיון דמוכרח לרש"י ז"ל מסתירת דברי ר"מ. דהכא מיירי בנטמא בטומאה דרבנן ואפשר דצ"ל מטבול יום שהוא מטומאה דרבנן. ועי':