יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
חולין · דף עד.
יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר אמר רב יהודה אמר רב אכלו לזה (להאבר המדולדל) לוקה כו' רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אמר אכלו לזה אינו לוקה כו' כי אמרי אנא במיתה דעושה ניפול כו' וכתב [רש"י ד"ה כי אמרי אנא] דלוקה משום אבר מן החי במיתה עושה ניפול ואשמעינן רב [דלא משום נבלה מתרינן ביה] אלא משום אבר מן החי עכ"ל וכתב מרן וז"ל תמוה לי אמאי לא בפשוטו דהאבר הוא כזית עם הגידין והעצמות דלגבי נבילה הוי חצי שיעור וכן נ"מ להושיטו לבני נח עכ"ל ואולי נאמר בזה דהנה בתחלה סמוך לדברי רב הובא בתלמודין הא דתניא ובשר בשדה טרפה לא תאכלו להביא האבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה ובעוף ושחטן שהן אסורין ופשוט לרש"י ז"ל דהא דקאמר רב יהודה אמר רב אכלו לזה לוקה על ברייתא זו קאי וכן משמע קצת פשטיות הסוגיא וא"כ לאו דוקא אאבר לחוד קאי אלא ה"ה על בשר המדולדל קאי דמאי שנא ורש"י ז"ל בפירושו לאכלו לזה דף ירש להאבר המדולדל היינו שבא לפרש על מה קאי דברי רב אבל פשוט דה"ה לבשר המדולדל ובזה אין לחלוק בין בשר מן החי ובין נבילה דתרווייהו בעינן כזית וע"כ פירש"י ז"ל דלא מתרינן משום נבילה אלא משום אבר מן החי ור"ל וה"ה משום בשר מן החי ואף אם נאמר דלא מוכרח דרב על הברייתא קאי. מ"מ ניחא לרש"י ז"ל לתפוס חומרא דשייך גם על בשר מן החי והא דהקשה מרן דנ"מ להושיטו לבני נח הנה רב יהודה אמר אכלו לזה לוקה ומשמע דהוא עצמו אכלו ואף אם נדחוק דאם אכלו הבן נח היה לוקה המושיטו לו עדיין נאמר דלא ניחא לרש"י ז"ל לאוקמי כן דסובר דאין לוקין על לאו דלפני עור וכמפורש בכ"מ פי"ב מהלכות עדות הלכה ד' עי"ש: