אור ברסלב
יד יצחק - ב ברכות › דף לו:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

ברכות · דף לו:

דף לה.

מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית ב"ש אומרים כל האילנות משיוציאו וכתב [רש"י משיוציאו את הפרי] וכתב מרן על דבריו וז"ל עי' פסחים דף (נ"ב א') רש"י ד"ה משיוציאו וצ"ע עכ"ל והוא דשם פרש"י משיוציאו תחלת העלין בימי ניסן ואולי נאמר ליישב קצת בכלל המובא בשבת (ק"ד א') רש"י ד"ה עלויי שדרך הש"ס דהמקשה מהפך הסברא כאן כדי שיקשה ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיא עכ"ד ע"ש. ולפי זה נאמר דהנה באמת לפי מה שפירשו בתלמודין בפסחים שם בטעם דאין קוצצין את האילנות בשביעית דהוא משום לאכלה ולא להפסד פשוט לפרש מה דתנן במתני' משיוציאו היינו גם תחלת העלין דמ"מ יוצא הפסד כשקוצץ דראוים המה להוציא פירא אם יחדל מלקצוץ. ולכן התם בפסחים שפיר מקשי תלמודן על רבי אילעא דקץ כפנייתא בשביעית (והמה תמרים קטנים וכפרש"י) מקרא דלאכלה ולא להפסד וכי תימא ה"מ היכי דנחית לפירא (היינו דנגמר פירא) אבל לא נחית לפירא לא והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפרי ושומר לפרי אימת הוי בכופרא וקא קרי להו פירי. ומשני רב נחמן דאמר כר"י דתנן ר' יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פירי ופליגי רבנן עליה ופריך ומי פליגי עליה בשאר אילנות והא תנן מאימתי אין קוצצין כו' עד וב"ה אומרים ושאר כל האילנות משיוציאו וא"כ אף דנוכל לפרש משיוציאו את הפרי והטעם דאז מקרי פירא שלמה והוא מפסידה וגם בזה מוכיח שפיר דרבנן לא פליגי עליה דר"י בשאר אילנות ושפיר מקרי פירא אף שלא נשלמה מ"מ עדיף טפי אם נפרש משיוציאו תחלת העלין. משום דלפי זה אלימא טפי קושיית תלמודין ובמכ"ש. דאף גם משיוציאו תחלת העלין אסור ואיך קץ ר' אילעא כפנייתא דהוי פירי קטנים משא"כ הכא בברכות דמעשה דהוי הכי הוי דרבינא אשכחיה למר בר רב אשי דזריק את האביונות (היינו עיקר הפרי של ערלה) ואכיל את הקפריסין הוא קליפה הגדולה שסביבות הפרי) והקשו עליו דבערלה אסור משום דהאי קפרס נעשה שומר לפרי ורחמנא אמר וערלתם ערלתו את פריו ומאי ניהו שומר לפרי ומשני רבא היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי היכא דאיתא בשעת גמר פירא אבל האי קפרס ליתא בשעת גמר פירא ופריך מהא דרב נחמן הנ"ל דאמר הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירא והתם עדיין לא נגמר הפרי ומשני כדלעיל דר"נ סבר כר' יוסי ופליגי רבנן עליה ופריך עוד ובשאר אילני מי פליגי רבנן עליה והתנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית כו' עד וב"ה אומרים שאר כל האילנות משיוציאו והכא אם נפרש דהאי משיוציאו הוא תחלת העלין לא תקשי כלל לרב אשי דאולי באמת לענין ערלה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו בעינן דוקא פרי גמור ובשביעית שאני דהתם לא בעינן פרי כלל ואסור משום דיוכל לבוא לידי הפסד כיון דגם כשאינו רק עלין אסור לקצוץ וודאי דאז לא מקרי פירא כלל לכן מפרש רש"י הכא שפיר דמשיוציאו דהכא מוכרח לפרש לפי קושיית תלמודין שהוא משיוציאו את הפרי וכן דקדק עוד רש"י בד"ה רבנן דף ליגי עליה דר' יוסי במסכת ערלה וקאמרי בשאר אילנות דמשיוציאו הוי פרי הראוי עכ"ל והוא כדברינו דאל"כ אין מקום לקושיית תלמודין משא"כ במסכת פסחים שם קשה הרבה טפי אם נפרש משיוציאו תחלת העלין ועי':

שם גופא רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות וכתבו [תוס' ד"ה כל] בתוך הדיבור וז"ל וכן כשנותנין קמח לתוך פולין או לתוך עדשים וכן לתוך שקדים שעושין לחולה אם עושין כדי שיסעוד את הלב אז צריך לברך בורא מיני מזונות ואם לדבק בעלמא א צריך לברך במ"מ וטוב להחמיר ולגמעו [בתוך הסעודה] לאחר ברכת המוציא ופטור ממ"נ עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא שקדים תוך הסעודה צריך ברכה וצ"ע עכ"ל וכוונתו מבוארת קצת דהא הוו דברים שאין דרכן להביא בתוך הסעודה ואיתא לקמן (מ"א ב') דמברך עליהן גם בתוך הסעודה ואולי נאמר בדעת רבותינו התוס' ז"ל דכוונתם להחולה בעצמו דנעשו לדידיה כתבשיל דדרך החולה בכך וכיון דדרכו בכך לכן הוו אצלו כדברים הבאים בתוך הסעודה והכא אין לומר בטלה דעתו אצל כל אדם כמו שאמרו בתלמודן (ל"ה ב') באם קבע עצמו על היין דהתם שאני משום דכל אדם אין דרכן לקבוע ע"ז משא"כ הכא כיון דדרך החולים בכך לא שייך לומר בטלה דעתן. ועי' בתוס' שבת (צ"ב ב') שכתבו בד"ה ואת"ל אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם וז"ל משמע דעל אתרא נמי אמר דבטלה דעתן כו' וקשה דבפ' חבית גבי של בית מנשיא היו סוחטין ברמונים פריך ובית מנשיא הויא רובא דעלמא ומשני אין דהא תנן המקיים קוצים בכרם כו' שכן בערביא מקיימין קונים לגמליהן ופריך מי דמי ערביא אתרא הוא הכא בטלה דעתו אצל כל אדם וי"ל דהתם חשוב מנהג ערביא דלכל העולם נמי אם היה להם רוב גמלים הוו נמי מקיימין כו' עכ"ל וא"כ גם הכא בשקדים לחולה פשוט דלא נאמר בטלה דעתו:

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה