אור ברסלב
יד יצחק - ב ברכות › דף כג:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

ברכות · דף כג:

דף כ:

ת"ר לא יאחוז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינא עראי וכתב [רש"י ד"ה ולא יישן בהן שמא יפיח] עכ"ל וכתב מרן וז"ל עי' סוכה (דף כ"ו) וצ"ע עכ"ל והוא דאיתא שם תנא חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע ותנא אידך בין קבע ובין עראי ואנא אידך לא קבע ולא עראי ומשני לא קשיא הא דנקט להו בידיה הא דמנחי ברישיה הא דף רס סודרא עליה ופרש"י דנקט להו בידיה לא קבע ולא עראי שמא יפלו מידו דמנחי ברישיה עראי מותר וקבע אסור שמא יפיח כו' עכ"ל וא"כ איך פירש הכא על מה דתנא דלא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי דהטעם שמא יפיח ולכאורה תמוה הדבר והנה מרן ז"ל לא הזכיר מדברי רש"י דשם ולכאורה הוא משום דגם בלעדי דסתר רש"י דברי עצמו מוכח מדברי תלמודין דשם נגד פירושו אך באמת אי משום הא לא איריא דהרמב"ם ז"ל אינו מפרש כפרש"י שם דז"ל בפרק ד' מהלכות תפילין הט"ו תפילין צריכין גוף נקי שיזהר שלא תצא ממנו רוח מלמטה כל זמן שהן עליו לפיכך אסור לישן בהם לא שינת קבע ולא שינת עראי אלא אם הניח עליהם סודר ולא היתה עמו אשה ישן בהם שינת עראי וכו' עכ"ל. וכתב הכ"מ בתוך דבריו וז"ל ומפרש רבינו כי מנחי ברישיה לא קבע ולא עראי משום דחיישינן דלמא לא מדכר דתפילין עליה ואתי להפיח וכו' עכ"ל וא"כ גם לרש"י ז"ל דמכלתין לא תקשי מעצם הסוגיא דהתם דאפשר לפרש כפירוש הרמב"ם ז"ל ואם נבוא להקשות רק מדברי רש"י ז"ל דסותר א"ע בשני המקומות יקשה טפי מדבריו בסוכה (דף מ"א ב') שהובא שם כל הברייתא עצמה המובא הכא בתלמודין וע"ז הברייתא גופא מפרש רש"י וז"ל לא ישן בהם לא שינת עראי ולא שינת קבע שמא יפלו מידו והכי אוקימנא ליה בהישן דהא דקתני לא קבע ולא עראי בדנקט ליה בידיה עכ"ל. אך אולי גם דעת מרן ז"ל להקשות עיקר קושייתו מדברי רש"י ז"ל דסתר עצמו בפירושו ורק דסמיך על עצם הסוגיא דשם:

ואולי נאמר ליישב גם דברי רש"י דלא יסתור עצמו בשני המקומות האלו והוא דהנה הכא אמר רבא אמר רב ששת לית הלכתא כי הא מתניתא דקתני ולא ישתין בתפילין דב"ש היא דאי ב"ה השתא בה"כ קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא וא"כ טעמא דלא ישתין לא הוי החשש כרישא דברייתא דלא יאחוז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל דהתם הטעם משום שמא יפלו מידו אבל הכא טעמא אחרינא הוא משום דגם בהכ"ס עראי דינו כבהכ"ס קבוע ולפי זה דחוק לרש"י ז"ל לפרש דהטעם דלא ישן דקתני בסיפא הוא משים שמא יפלו מידו דא"כ הו"ל להסמיך ולא יישן זה לרישא דברייתא דלא יאחוז אדם תפילין בידו ויתפלל דגם התם הוי החשש משום שמא יפלו ואיך אפסקיה בבבא אחרינא דלא דמיא ליה כלל ודומה למאי דאמרינן בתלמודין (כ"ה ב') א"כ לתנייה גבי זובו ע"ש ולכן מפרש רש"י ז"ל הכא דטעמא דלא יישן דסיפא שהוא משום שמא יפיח ודומה ממש ללא ישתין דטעמא משום בהכ"ס לרבא ורב ששת דהכא ומפרש טעם זה לדעתם דהא סמכו דבריהם לברייתא זו ותיכף אמרו דבריהם משא"כ התם דלא נזכר כלל דברי רבא ורב ששת. לכן מפרש רש"י ז"ל לפי ההלכה דקיי"ל כבית הלל דנכנס אדם אף לבה"כ קבוע ותפילין בידו והא דלא ישתין בהן מים כשהן בידו הוי הטעם משום נצוצות כדמסיק בתלמודין ולא מטעמא דהפחה ובה"כ והוי דומה לנפילה על גבי קרקע בטעמיה ולפי זה מפרש שפיר גם ולא ישן דנקט בסיפא דהאי ברייתא דהטעם משום שמא יפלו ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה