אור ברסלב
יד יצחק - ב ברכות › דף ב.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

ברכות · דף ב.

ברכות

לרבי יצחק צבי ארונובסקי ז"ל:

ראשית דבר:

אשים בפי תהלה לאל נורא עלילה שהחייני וקיימני בחסדו ויסך עלי בידו ואחרי שנתיאשתי מחיי הבלי אחז בידי והצילני מאבלי. ובאלה לא די לקוני רק הוסיף בטובו לגמלני. לשום בתורתו חלקי ולא מנע ממני לחם חוקי ועל כל אלה הרבה עמי צדקתו ונתן לי לטובה אות בתורתו להדף יס מעט מחדושי. שחדשתי בדעת רבותי והנה זה לי כשלש שנים מעת שהוצאתי לאור ספרי יד יצחק ח"א כאשר הודעתי אז בשער בת רבים את אשר עוררני לזה ומטרת חפצי בהדף סתו אך ממאורעות העתים שמצאנו בשנים שעברו הידועות ליושבי תבל לא עלה בידי להקים חפצי בקודש ומה מאוד התמרמרה נפשי ורוחי ישתומם בקרבי על שלא זכיתי עדיין לגור באהלי ה' במקום קדשו אה"ק אשר עיני ישראל מחכות לזה ואמרתי בלבבי במה תנחם נפשי העגומה אם לא לתקן דבר הדומה למה שכלתה נפשי אליו וכמו שאמרו רבותינו במס' יבמות (צ"ו ב') על דברי דוד המע"ה בחיר המלכים שאמר [תהלים ס"א] אגורה באהלך עולמים שהוא שיאמרו דבר שמועה מפיו ואז דומה כאשר יגור באהלי ה' וכמפורסם ואולי ארצה בזה לפני אדון כל ובזה אקיים גם מובא פי אשר פצו שפתי והודעתי בשער בת רבים בראשית דברי לח"א אשר בקרב הזמן אדף יס עוד חלק אחד וכמו שנצטוינו הין צדק ודרשו חז"ל בב"מ (מ"ט א') שיהא הן שלך צדק (ועי' כתובות (פ"ו א') רש"י ד"ה פריעת בע"ח דלמד מקרא זה לפריעת בע"ח מצוה ובחדושינו להלן בכתובות שם כתבנו ליישב דעת רש"י ז"ל בזה וכאן בר"ד אלו נאמר עוד ליישב דעת רש"י בענין זה ממה שהשיגו התוס' עליו בכתובות שם והכי איתא שם בסוגיא א"ל רב כהנא לרב פפא לדידך דאמרת פריעת בע"ח מצוה אמר לא ניחא לי דאעביד מצוה מאי כו' וכתבו התוס' שם ד"ה פריעת בע"ח מצוה וז"ל בדאיכא אחריות נכסים איירי דעלה איתמר מילתא דר"פ בערכין כו' אבל בדליכא אחריות נכסים מצוה על היתומין ואין כופין כו' וטעמא משום דהויא מצות כיבוד מצוה שמתן שכרה בצידה דאין ב"ד של מטה מוזהרין עליה כו' ובקונטרס פירש לקמן גבי קטינא (צ"א ב') דהואיל וליכא אלא מצוה דרבנן לא כייפינן להו ואין נראה דאשכחן דהיו כופין במצוה דרבנן כגון מצוה לקיים דברי המת דאמרינן בהשולח (מ' א') דכופין את היורשים עכ"ל ואמרנו בדעת רש"י ז"ל דהנה בב"ב (קמ"ז א') אמר ר' זירא אמר רב מניין למתנת שכ"מ שהיא מן התורה שנאמר והעברתם את נחלתו לבתו יש לך העברה אחרת שהיא כזו ואיזו זו מתנת שכ"מ ור"נ אמר רבה בר אבהו מהכא ונתתם את נחלתו לאחיו כו' ואף למאי דמסקינן שם אמרו דאינה של תורה אבל עשאוה כשל תורה וכדי שלא תטרף דעתו עליו עי"ש. וא"כ מהא דגיטין לא תקשי לרש"י ז"ל דהתם בשכ"מ איירי דמצוה מחמת מיתה הוה ולכן כייפינן להו דהא עשאוה כשל תורה אבל בשאר מילי דרבנן לא כייפינן ואדרבה לרש"י ז"ל לא ניחא ליה בטעם דהתוס' דע"כ אין כופין משום דהויא מצוה שמתן שכרה בצידה דהלא מצינו דהיו כופין על הצדקה אף דגם התם מתן שכרה בצידה וכמו שהקשו התוס' בעצמם בכתובות (מ"ט ב') ד"ה אכפייה גבי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה ותירוצם לא ניחא כ"כ לרש"י ז"ל ובירושלמי אמרו והובאו דבריהם בתוס' קדושין (ל"ב א') ד"ה אורו א"ר יוסי הלואי דהויין כל שמעתא ברירא לי כהך שכופין את הבן לזון את אביו ע"כ מפרש רש"י דהא שאמרו בחולין (ק"י א') כל מצות עשה שמתן שכרה בצידה אין ב"ד שלמטה מוזהרין היינו שאינן מחוייבין לכוף אבל אם רצו היו כופין וכדעת הרמב"ן בחו"מ סי' צ"ז עי"ש (ועי' בש"ך סי' ק"ז סק"א מש"כ בזה ומהכא מוכח קצת דף ליגי וכדעת הסמ"ע ועי"ש) לכן מפרש רש"י טפי כטעמו הנ"ל]. וכאשר פניתי אני לתור איזה דרך ישר לפני לקבוע בזה מעייני שקלתי במאזני ההבחנה כי להוסיף עוד חדושים על הרמב"ם אין טוב לבחור בזה הפעם כעצת רבים האומרים שתועלת הזאת אינה רק למעט יחידי מגולה השמים עיונם ברמב"ם ולא לרוב הלומדים והחכמים גם כי רבו החדושים בבאור דבריו מרבותינו הראשונים והאחרונים וכדומה לזה לכן אמרתי אחפשה נא איזה ענין חדש שיכשר לרוב לומדי תורה ואשר עדיין לא דרכו בזה רבים וכן שלמים ומצאתי לקדוש ה' עטרת ישראל הגאון הגדול החסיד המפורסם רשכב"ה מו"ה רעק"א זללה"ה בגליון הש"ס הרבה קושיות חזקות ותמיהות נשגבות שהעלה בצ"ע על רבותינו בעלי הש"ס ורש"י ותוס' ז"ל בפירושם ואמרתי אנסה נא לעיין בדברי קדשו אולי אוכל למצוא דרך ישכון אור ליישב דברי רבותינו האלו הדומים לצבא המרום במרום. ויחשב זאת למצוה לפני אדון כל וכאשר מצינו לרבותינו הראשונים בעלי תוס' הקדושים וכדומה ששמו עיקר לימודם ליישב דעת רבותינו בעלי התלמוד ורבים מרבותינו האחרונים ששמו עיקר תורתם ליישב דעת רש"י ותוס' ז"ל וכאשר מצינו בהרבה מקומות גם להגאון מוהר"י ברלין זללה"ה בהגהותיו לש"ס במקום שהעלה בצ"ע כתב ומצוה רבה ליישב ובחסד האל עלי התבוננתי בכל הקושיות והתמיהות (כמו שהיו לפני בש"ם דף וס ווילנא) עד שמצאתי מקום ליישב דעת רבותינו אלו ואחרי הכינותי את כל אלה דברתי עם לבבי אתבונן נא אם נכון הדבר להדף יס חדושי כי הנני גרעש ונפחד מפחד קדושת מרן הגאון הקדוש הזה שלא יהא נגד כבודו חלילה ואמעול ח"ו בקדשי שמים ודרשתי וחקרתי הדבר בשבע חקירות מאת כל מאהבי הגדולים אשר בארץ המת וכלם בפה אחד ענו ואמרו אל תחת ידידנו לא יקרך עון חלילה בדבר הזה כי מה שהעלה הגאון בצ"ע ולפעמים בצע"ג דבר גלוי וידוע בכל העולם שאין זה מפני שקצרה ידו חלילה ליישבו רק לגודל קדושתו ותורתו ושיעוריו הרבים הקבועים לא פנה ליישב הצ"ע בשעה שעלה לפניו והניח לעיין וליישב בעת מצוא וכאשר מצינו במקומות רבים שהגאון בעצמו יישב בחבוריו האחרונים כמה קושיות שהניח בצ"ע בחבוריו הקודמים וזהו לעד אמת כי רק מהרבה שיעוריו לא הסכים לתרין בשעה הזאת. ולפי ההשערה הנכונה השב בזה על מרן גם הגאון בעל תפארת ירושלים שגם הוא תירץ כל קושיות מרן שהקשה במשנה ובפי' הרע"ב ותוי"ט ותוס' חדשים בתוספות למשניות. ודמיון לזה ראינו להגאון בעל תוספות אהרן שיישב כל קושיות התוס' ז"ל מסדר מועד ומזאת נדע שגם קושיות החזקות שהעלו רבותינו התוס' בתימא לא מפני שהסכימו שאין מקום ליישבם רק שלא האריכו כ"כ וגם מה שהעלו רבותינו בעלי הש"ס בקושיא לא מנע חכם אחד מחבמי פרובינצא ליישבם כמו שמובא בקיצור כללי הגמרא ממבוא התלמוד ועי' ב"ב (נ"ב א') ברשב"ם ד"ה כדשלח. וגם הגאון מוהר"י ברלין בספרו קשות מיושב יישב כל קשיא שבש"ס ומקום הניחו לפנינו כל רבותינו אלו ובוא וראה צדקת מרן כי גם בחייו הרשה בהסכמתו להגאון בעל תפארת י' ישראל שידף יס מה שתירץ הוא על קושיות מרן וכן עשה והוסיף להדף יס גם מה שענהו מרן ומה שהוסיף עוד לחזק דבריו נגד דעת מרן. לכן חזק נא בזה כי ענין נכבד הוא ויהי אלהים עמך ובפרט כי ממצוקות השנים האלו שעברו אחרי הדף סת ח"א הנם עדיין אתך רוב מספר כפריך הראשונים וכמעט קטן הוא (לרואיו מבחוץ) מהכיל להקרא בשם ספר ממיעוט כמותו ומאד ראוי להשלימו. והרבו עלי דבריהם כהנה וכהנה עד שהוכרחתי להקים עצתם ופניתי אני לסדר הדברים להדף יסם. וראיתי כי טוב הדבר שיודף סו כל קושיות מרן בלשונו הטהור ממש משני פנים. א) כי לא דבר קטן הוא שכל קושיות מרן הרבים המפוזרים בכל הש"ס יכללו בספר אחד. ב) למען יפורשו כל דברי אלו גם לאיש אשר הש"ס עם הגליון איננו אתו ויען כי ברוב המקומות צריך באור מה שהוקשה למרן והעלה בצ"ע לכן רצון מרן בקושיותיו אשר עליהם ירה אבן פנתו סגור בין חצאי מרובע. וקצרתי בתכלית הקיצור בחדושי כי כל מטרת חפצי הוא רק למצוא מקום לדעת רבותינו ולא להאריך מענין לענין ולהקדים רבת הדברים גם באותו ענין מבלי להכביד על המעיין הרוצה לידע רק דעת רבותינו גם שלא להגדיל כ"כ ההוצאה אבל בעצם ישוב דעת רבותינו ביארתי הדברים בתכלית הביאור מבלי להצריך שום עיון כמעט בשום ספר דק כל הדברים יבוררו בחדושי אלו כאשר כבר הקדמתי בח"א בדברים צודקים שאין זה דרך נכון לפני לקצר ולסמוך על המעיין אף הודעתי שמה כי לא באתי להציע דברים לפני רבי החכמה רק לפני קטנים כמוני. ואחלה מאת פני כל מעיין בחדושי אלו שאם אולי ימצא מקום שאין כן דעת מרן בקושייתו לדעתו או שעדיין קושייתו חזקה מטעם אחר שיעלה לפניו בל יפיל נא בל הבנין רק ייטיב נא להודיעני מה ששניתי ובכל ימי חיי הבלי לא אבוש בדבר הלכה ואם יהיה מקום אתי גם אחרי הידיעה ליישב דעת רבותינו לא אמנע טוב מבעליו בחסד האל. ואם לאו אודה על האמת כי רשת הטעות על כל חי פרושה ומי ינצל ממנה. ואינני נוזר ואומר כי כל הדברים מוכרחים ואמיתים (כאשר יראה הרואה כי לא העליתי דבר ברור ברובם ככולם כי אם בלשון אולי ואפשר כתבתי דברי) רק לפי השערתי וענ"ד יקל עוצם הקושיא וחוזק התמיה מרבותינו ואף אם ימצא איזו מקומות מעטים שלא יעלה הישוב לכל הדעות והשיטות עכ"ז עדיין טוב לפנינו גם במקומות ההם להסיר גודל הקושיא לרוב הדעות והשיטות ולפחות למקצתם. ומכל דברי וחדושי אלו לא נראו לפני שום דבר בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים (אם לא הודעתי ממי יצאו הדברים) ומעיד אנכי שו"א כי חדשתי הכל בקוצר דעתי בעז"ה וכל הדן כו': וחדושים אלו אף כי נחשבים לחלק שני לאיש אשר כבר הגיע לידו חלק הראשון עכ"ז למי שעדיין לא הגיעו ח"א יוקדמו חדושים אלו בהחוברת כי להם משפט הקדימה באשר סובבים על דברי רבותינו הקדושים בעלי הש"ס וגם על דברי רש"י ותוספות המפרשים דבריהם והמה הרבים ויען כי כבר באו בהדף סה הראשונה מכתבי תעודה מגדולי ארץ מפורסמים לגאוני דורנו ובראשם ידיד ה' וי"נ הרב הכאון המפורסם ונודע למשגב ע"ה כו' כש"ת מו"ה יצחק אלחנן נ"י אב"ד דקאוונא [וכאשר התישבתי עם גאונו נ"י קודם הדף סה זו והסכים לזה ברוב אהבה והרבה לברכני בדבר ההדף סה ועוד הרבה מגדולי ישראל הסכימו להדף סה זו] לכן לא באו עוד מכתבי תעודה בהדף סה זו. כי המעט יעיד על הכלל ואם לגדור גדר למען לא יקרב איש זר להדף יס חיבורי זה כל הימים בלתי ידיעתי ורשיוני הלא למותר יחשב כי יש כח ורשות ביד האדם בעצמו לאסור שלו על אחרים ומכמה טעמים אשר כבר הודעתי אותם בשער בת רבים בח"א:

ואחרי כל דברי אלו אפיל תחנתי לפני אבינו שבשמים אב הרחמן שיעלה לרצון לפני כסא כבודו נטיעותי אשר נטעתי במקום נאמן היא תורתו הקדושה אשר נטע בכרמו בקרן בן שמן ויחנני ויחייני וירפא נפשי וגופי. ויתן חלקי כל הימים בתורתו הקדושה שאין בה שום דופי ויצילני מכל מכשול וטעות ולא יכשלו חבירי בגידופי ויחנני לחן ולחסד בעיני החכמים והגדולים וזקני העדה וישמחו בי חבירי וכל חכמי התעודה ולכף זכות ידינוני בבל זאת העבודה:

ותפלתי לא אכלה מלשחרך אלהי אבותי אשר תברך בברכה ערוכה בבנים יראים ושלמים וחיים טובים וארוכים ומרבה הצלחה להגבירים והנכבדים וכל אנשי עדתנו עדת ה' פה פלאן חדש קאוונא היא העדה אשר נתקבלתי לרב ומו"צ בתוכה. ומטובם השפיעו עלי ומחזיקים בידי לשבת בצל התורה והחכמה ולעסוק באמרי שפר באין שמן וקול צוהה. אתה ה' הצליחה נא אותם ואת מאודם וישקטו ברוב שלום ורב מנוחה ועד עולמי עולמים לא תמיש ברכתך מהם ויהיה ככה. כן כל הבאים עוד להריק טובם עלינו לא תמיש ברכתך מהם להשפיע עליהם רוב ברכה מידך הטובה המלאה והרוחה:

וחסדך ואמיתך לא תסיר גם מאבי המפורסם יא"ב דבוק בתורה ועבודה והולך בדרך תמים אשר זכרתי שמו הטוב בשער ספרי וגם פה כשיתמו אמרי ויהיו שלמים ורוב טובה וברכה יגיעהו עם כל צאצאיו וב"ב כל הימים ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים ומאת שדי אל טוב וחנון אשאל חנינה אשר יפקוד ברחמיו את נפש אמי היקרה נפש העדינה. אשה צנועה ויראת ה' הנקראה בשם איטע חנה ותהא נפשה צרורה בצרור החיים בצל שוכן מעונה ותפלתו לאל חיי אשר לא ימיש ברכתו מחותני הרב הה"נ המפורסם י"א באמת אחד מגבאי הכוללים לעדת ישראל בתוככי ירושלים עיה"ק כש"ת מו"ה מאיר במו"ה אשר אניקסטער נ"י ומאחיו וכל צאצאיהם ה' עליהם יחיו וגם מחמותי הצנועה אשה יראת ה' היא תתהלל מ' רבקה ליפע תי' בת חותני זקני חרב הגאון הצדיק המפורסם ונודע למשגב כו' כקש"ת מו"ה משה מישל לוריא זללה"ה אבד"ק קראקינאווי אשר שמתי לזכרון מחידושי תורתו הקדושה בסוף ספרי כהפצרת בנו הוא דו"ז הרב הה"ג החריף ובקי ומפורסם כו' כש"ת מו"ה נתן נטע ני' אבד"ק קראקינאווי אשר גם מחידושי תורתו באו בסוף חדושינו הנדף סים מכבר:

וברכתי לא אמנע מלברך בברכת הכהן ורובי ההצלחה את קרובי וש"ב אשר הריקו טובתם עלי ה"ה אחי אבי דודי יקירי הגביר המפורסם מו"ה מאיר ארינאווסקי וזוגתו החשובה תי' ואחיהם וכל צאצאיהם יחיו וכבוד ש"ב הגביר המפורסם במדינות ירא ה' מרבים כו' כש"ת מו"ה צבי נאוויאזער נ"י. ובניו וחתנו הגבירים הנכבדים ומופלגים יראים ושלמים אנשי המעלה כש"ת מו"ה אהרן נ"י ומו"ה יחיאל אליעזר נ"י ומו"ה אברהם נ"י וחתנו מו"ה אליהו מערקיל נ"י וכל צאצאיהם יחיו בטוב. וכבוד ש"ב הגביר הנכבד ויקר לבית ישראל מפורסם בתו"י כו' כש"ת מו"ה יעקב משה כדף ס נ"י אתה ה' ברך נא אותם עם כל בני ביתם והרק נא טובתך עליהם לברכם בבני חיי ומזוני רויחא כחפץ לבבם כל הימים:

אלה דברי הכו"ח יום ג' תשעה עשר לחודש מנ"א שנת אהיה בטל לישראל לפרט ווילנא יצחק צבי הירש הכהן בהמפורסם בתו"י מו"ה יעקב קאפיל הכהן איש קאוונא בהרב מו"ה אריה הכהן זללה"ה בהרב המאוה"ג הצדיק ר' קאפע הכהן זללה"ה מיורבערג. והנני נין ונכד להצדיק והחסיד האמיתי איש אלהים קדוש כקש"ת נקרא ר' ליב חסיד זללה"ה מטעלז (שנזכר מעט משבחו בס' עליית אליהו ועליו אמר הגר"א זללה"ה שהוא כנשמה בלא גוף כמובא שם) ולהרב המאוה"ג מפורסם לצדיק וחסיד אמיתי נקרא ר' שמואל הקטן זללה"ה מסלאבאדקע ולמעלה בקודש גאונים וחסידים זי"ע עדי עד:

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה