יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
ביצה · דף יז:
[רש"י ד"ה ואם הערים] (להותיר משבת ליו"ט בלא עירוב תבשילין) אסור לאכול דאחמור רבנן בהא מילתא שלא לעקור תורת עירוב ולא דמי להערמה דרב אדא בר אהבה דמלח גרמא גרמא דאין עיבוד באוכלין ואי משים טרחא] הא עדיפא דילמא חס שלא יסריח הבשר וממנע ולא שחיט כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל משמע דליכא שום אישור ורק טרחא וקשה לי הא אף שאין עיבוד באוכלין מכל מקום מדרבנן אסור כדאיתא בסוגיא דשבת וכדהוכיח הר"ן פרק קמא דחולין בסוגיא דהשוחט בשבת עכ"ל הנה הוכחת הר"ן ז"ל הוא משבת (ק"ח ב') דאמרינן התם גבי פוגלא ממלח לא ממלחנא. אבל לרש"י ז"ל נאמר לחלק דאיסור זה אינו רק בשבת דשם אין לנו לא היתירא דמתוך ולא היתירא דהואיל משא"כ ביו"ט דאית לן תרי התירא אלו היתר דהואיל אי מיקלעי אור ים חזי ליה לרבה דף סחים (מ"ו ב') (אף דהיתר זה הוא רק באם עבר ואפה מיו"ט לחול ולא לכתחלה וכאשר זכרנו לעיל בחדושינו למס' שבת (ל"ט ב') ע"ש מ"מ באיסור מליחה שאינה רק דרבנן אולי יתיר לכתחלה) ונוסף לזה היתר דמתוך שהותרה מליחה לצורך הותרה נמי שלא לצורך (ואף דבעינן לצורך קצת אולי גם זה מיקרי לצורך קצת דהא יכול לאכול לכל אחד ואחד מהם ויותר מזה מצאנו לרבותינו התוס' במס' פסחים (מ"ז ב') ד"ה ולוקה דאף דאינו יכול לאכול אלא באיסור מ"מ מיקרי צורך היום קצת ע"ש) שפיר נקט רש"י ז"ל רק לאסור משום טרחא לחודיה ואיסור טרחא התירו משום מניעת שמחת יו"ט ועי':