יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
בבא קמא · דף לג:
[תוס' ד"ה איכא בינייהו דלר"י אין קדוש] כו' וז"ל וא"ת דבפרק נערה תנן לא הספיק לעמוד בדין עד שבגרה קנסה לעצמה ואמאי הא משעת פתוי זכה בה האב אלמא משמע דבקנס לא זכי עד שעת העמדה בדין והכא סבר ר"ע דזכי משעת הנזק וכן במרובה משמע כו' דהוה אמרינן דסומא עינו והפיל שינו דיוצא בעינו ושינו אלמא לא זכי אלא עד שיעמוד בדין כו' ועוד דר"ע אית ליה בהשולח (מ"ב א') דיוצא בשן ועין צריך גט שחרור והתם אמר דמ"ד צריך גט שיחרור [קסבר שיוצא בשינו ועינו כו'] עכ"ל. וכתב מרן וז"ל תמוה לי דהתם לא שייך לומר דמשוחרר למפרע כיון דבלא גט שחרור אין יוצא לחירות ואין זה דמיון לדהכא וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר בזה דהתם איתא בכולן (בכל הכ"ד ראשי איברים) עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש כו' ר"ט אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי ר"ט בשן ועין שהתורה זיכתה לו ודברי ר"ע בשאר איברים הואיל ומדרש חכמים הוא והקשו התוס' בקידושין (כ"ד ב') וז"ל וא"ת ומה בכך הואיל ומדרש חכמים הוא והלא כמה גופי תורה תלוין שאינם באים אלא מכח דרשא לכן נראה לר"ת דגט זה אינו אלא מדרבנן דחיישינן שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה לפי שאין המדרש ידוע לעולם לכך תיקנו גט שחרור עכ"ל וכן כתבו גם בגיטין שם משמו ולכן נאמר להתוספות ז"ל דסברי דגם לר"ע הא דצריך גט שחרור הוא ג"כ מתקנת חכמים ומטעם הנ"ל ורק דלדידיה לא חלקו חכמים בזה אבל מדאורייתא הוי משוחרר תיכף. ואף דבתלמודין בקדושין שם אמרו מ"ט דר' שמעין (דאמר צריך גט שחרור) יליף שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר ור"מ (דאמר אין צריך גט שחרור) אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא מ"מ לא ניחא להתוספות ז"ל לומר דגם טעמיה דר"ע הוא מג"ש דשילוח שילוח כדרבי שמעון. דהא מצינו לר"ע דסבר בב"ק (ו' ב') דלא אתי ג"ש ועקר לקרא וכ"כ הכא לא אתא ג"ש דשילוח שילוח ועקר לקרא דלחפשי דמעיקרא משמע. וא"כ שפיר הקשו התוס' לר"ע בזה דגם בלא גט שחרור יצא לחירות ועי' מה שכתבנו בזה בחידושינו בח"א דף ע' ב' עי"ש:
וגם לישנא דבכולם עבד יוצא לחירות וצריך גט שיחרור משמע קצת שיוצא תיכף ורק דצריך גט שיחרור אח"כ. וכן מטין להדיא דעת הרמב"ם ז"ל דף סק בפרק ה' מהלכות עבדים ה"ד דבכולם יוצא לחירות וצריך גט שיחרור וכדברי הרי"ף ז"ל שלא כדעת המכריעים ובפרק י"א מהלכות נזקי ממון ה"א כתב וז"ל וכל המעוכב גט שחרור אין לו קנס הואיל ואין לו אדון שהרי יצא לחירות הרי מפורש בהדיא דאע"ג דמעוכב גט שחרור מ"מ פטור מקנס משום דאין לו אדון ולכן גם להתוס' ז"ל נאמר כן דף שוט להם דעיכוב גט שחרור אין גורם לן שנאמר שאינו יוצא לחירות כלל ועי' במ"מ פי"א מהלכות נזקי ממון שם ה"א ובכ"מ פ"ה מהלכות עבדים שם הי"ד. ועי':