יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
בבא בתרא · דף קלז.
אמר אביי מתנת שכיב מרע לא קנה אלא לאחר מיתה ופריך ומי אמר אביי הכי והא איתמר מתנת שכ"מ מאימתי קנה אביי אמר עם גמר מיתה ורבא אמר לאחר גמר מיתה ומשני הדר ביה אביי ההיא ופריך [ממאי דמההיא הדר ביה] דילמא מהא הדר ביה כו' וכתב מרן וז"ל עי' תוספות חולין (דף ע"ז א') ד"ה בלשון וצ"ע עכ"ל והוא דשם הובא בתלמודין הנהו גידין רכין דאתו לקמי דרבא אמר רבא למאן ניחוש לה חדא דאמר ר' יוחנן גידין שסופן להקשות נמנין עליהן בפסח כו' א"ל רב פפא לרבא רשב"ל ואיסורא דאורייתא ואת אמרת למאי ניחוש לה אישתיק ופריך ואמאי אישתיק והאמר רבא הלכתא כותיה דר"ל בהני תלת ותו לא ומשני שאני הכא דהדר ליה ר' יוחנן לגביה דר"ש בן לקיש דאמר ליה אל תקנטיני בלשון יחיד אני שונה אותה וכתבו התוס' שם ד"ה בלשון וז'כו' וז"ל וא"ת וממאי דמההיא דף סח הדר ביה ודילמא מההיא דלקמן הדר ביה (ואכתי תקשי למה שתיק רבא) ותירצו וז"ל וי"ל דמסתמא הדר ביה לגבי חבריה עכ"ל וא"כ למה הקשו הכא בתלמודין וממאי דמההיא הדר ביה אביי דילמא מהא הדר ביה. הלא מסתמא הדר ביה לגבי חבריה כדבריהם שמה. אך אולי נאמר בדעת התוס' ז"ל דהתם מתבאר קושיית התוס' בדברי המפרשים ז"ל ומוכרח כן ע"כ דהתוס' הקשו דנאמר דהא דאמר ליה לר"ל אל תקנטיני בלשון יחיד אני שונה אותה היינו דשנה בה בתחלה לשון יחיד דברי ר"ש ואח"כ חזר ביה ר' יוחנן מזה ולא גרס עוד במתניתין דברי ר"ש ולכן דוקא בזה דהוי דבר דדחוק טפי לומר דחזר בו ממה שגרס במשנה דברי ר"ש שפיר כתבו שם התוספות דמסתמא לגבי חבריה הדר ביה. דרק אח"כ גרס כן כשראה והתבונן בדברי החולק עליו שדבריו נכונים אבל הכא שאינו נוגע לגירסא כלל נוכל לומר ג"כ דמהא הדר ביה ק ועי':