יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
בבא בתרא · דף כ.
[תוס' ד"ה ועובד כוכבים] שישב בחלון (ממעט שלא יבוא הטומאה לבית) וז"ל דעובד כוכבים לא מקבל טומאה כדנפקא לן מקרא בפ"ט דנזיר (ס"א ב') דכתיב ואיש אשר יטמא וגו' מתוך הקהל [יצא עובד כוכבים שאין לו קהל]. וכתב מרן וז"ל בגמרא שם דחי דלמא מכרת אימעט אבל לא מטומאה והיינו דילפינן מקרא איש אשר יטמא ולא יתחטא כל שיש לו טהרה יש לו טומאה ע"ש וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר בדעת התוס' ז"ל דהכי איתא שם בתלמודין דבתחלה הביאו קרא דואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל במי שיש לו קהל יצא זה שאין לו קהל ודחו ממאי דילמא כרת הוא דלא מיחייב אבל איטמויי מיטמו אמר קרא והזה הטהור על הטמא כל שיש לו טהרה יש לו טומאה וכל שאין לו טהרה אין לו טומאה (ועובד כוכבים אין לו טהרה לכ"ע) ופריך ואימא טהרה הוא דלא הויא ליה טומאה הויא ליה ומשני אמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא והא שהוסיף מרן כל שיש לו טהרה יש לו טומאה אין מפורש כן בגמרא שם ורק הובא שם בתוס' בשם לשון הר"ף אמר קרא אשר יטמא ולא יתחטא ואיתקש טומאה לטהרה ואולי נאמר דרבותינו התוס' הכא לא מפרשי כהר"ף ורק מפרשי הא דמסיק שם אמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא דרשא זו יסוב על קרא דמתוך הקהל יצא זה שאין לו קהל אך דמתחלה דחו דילמא רק מכרת איתמעטו ולא מדין טומאה וטהרה וע"ז אמרו אח"כ אמר קרא ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ור"ל דסוף הקרא דמתוך הקהל קאי גם על זה והיינו דבין טומאה וטהרה ובין כרת אינו נוהג רק במתוך הקהל מי שיש לו קהל. והיקש זה דהר"ף לא מוכרח כ"כ להתוס' ז"ל דכיון ששאלו תחלה ואימא טהרה לא הויא ליה טומאה הויא ליה א"כ מה יוסיף לן קרא זה ומי יכריח לן דזה מיקרי הקישא. ועי':