יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
ליקוטים יו"ד. · יח
נשאלתי בא' שהי' לו ל"ב אווזות ודרכם לילך ביום ברחוב ובלילה מכניסים אותם לחצר, והחצר מחזיק ט"ו אמות רוחב על י"ח אמות אורך, ובלילה שמע קול צעקה בין האווזות ויצא מבית לחצר לראות מהו קול הצעקה ולא ראה כלום, ובבוקר ראה שנחסר אווזא אחת ויצא חוץ לחצר וראה מונח ראש האווזא, וגוף האווזא לא נמצא ואמר שמסופק ג"כ אולי לנה האווזא אחת ברחוב כי לא מנה אותם בשעה שהכניסם לחצר, ובדק כל האווזות שבחצר ולא נמצא שום ריעותא פצע וחבורה, גם הי' חלונות פתוחים בכתלי החצר לרחוב גם אמר שאינו שכיח שם דורם, ולא ראה דורס שם וכלבים שכיחים שם ושאל על האווזות מה דינם:
תשובה. נ"ל להתיר האווזות שבחצר מהטעמים שאבאר. א' כבר ביארתי בתשובה מ"ק סי' כ"ז, דנהי דלרשב"א וכוותי' פסק בש"ע סי' נ"ז סי' י"ג דבדרוסה אזלינן בתר המצוי והל"ל למיזל בתר רוב טבע הענין מי שדרכו לדרוס והל"ל למיחש דלמא הי' כאן דורס שועל או ברדלס שדרכן לדרוס ולא לתלות בכלב שאין דרכו בכך, היינו דוקא לענין אותו העוף שנמצא בו הריעותא ולא ידענו ממה הי' לו אזלינן בתר רוב טבע, משא"כ לחוש לשאר העופות שלא נמצא בהם ריעותא אף הרשב"א מודה להרא"ה ותוס' דלא אזלינן בתר המצוי להחמיר מטעם דהוה ס"ס שמא לא נגע ושמא לאו דורס הוה, והבאתי שם ראי' מדברי הטור, א"כ בנ"ד כיון דדורס לא שכיח, וכלבים שכיחים תלינן שנעשה ע"י כלב ומותרים שאר האווזות שלא נמצא בהם ריעותא, ע"ש שהארכתי בטוב טעם, ועוד יש להתיר בנ"ד אפי' אי הי' נתחזק שם דורס כיון דהראש הנקטע לא נמצא בחצר אלא מבחוץ ואינו ידוע אם האווזא הלזו שנקטע ראשה לנה בתוך החצר הוה לי' ספק על, דדלמא דרס אותה בחוץ ולא הי' הדורס בחצר ובספק על מתירין בדרוסה. ואף דשמע קול צעקה בין האווזות שבחצר אין מזה הוכחה שהי' הדורס בחצר עי' בחי' הרשב"א בחולין שכ' בפ"י דבספק על מותר, אף בהוא שותק והן מקרקרין וכ"כ הר"ן שם ובפרט בנ"ד כיון דקטע ראש האווזא שמבחוץ תולין שהאווזא שבחוץ מסתמא צעקה כשבא הדורס ועופות אינן רואין בלילה, וכאשר שמעו האווזות שבחצר צעקת האווזא הלז סברו שהדורס בא לחצר ומחמת זה צעקו הם ג"כ, ולפ"ז אפי' הי' מוחזק שיש כאן דורס אפשר להתיר מטעם ספק על. ועוד יש טעם להתיר כיון דהחצר הוה רחב ט"ו אמות על אורך ח"י אמות הוה מקום רחב ועי' ספר יהושע סי' מ"ח דשם הי' המעשה בחצר שהי' אורכו כרחבו י"ב על י"ב וכ' דהוה מקום רחב, ובעופות כ"ע מודים דמהני מקום רחב כמבואר בט"ז ס"ק י"ד ובש"ך ס"ק כ"ד וכתבו הטעם דנשמטין מן הדורס אנה ואנה ע"ש, והנה לפי טעם זה דנשמטין אנה ואנה אף אם הי' האווזות גדולים ושמנים שאינן יכולין לפרוח באויר, יש להתיר במקום רחב דאף דאין יכולין לפרוח מ"מ נשמטין אנה ואנה והוה כספק על, אלא לדעת הצ"צ בסי' ק"ה דכ' הטעם משום דיכולין לפרוח באויר וכן נראה דעת הפמ"ג במ"ז ס"ק י"ד ע"ש, ולפ"ז באווזות שאין יכולין לפרוח ל"מ מקום רחב אך בנ"ד הי' המעשה קודם ר"ה שהאווזות עדיין לא גדלו בכמותן וכחושים ויכולין לפרוח באויר ומהני מקים רחב אף לדעת הצ"צ, ועוד יש צד להתיר בנ"ד כיון דהי' חלונות פתוחים בכותלי החצר ויכולין לפרוח לחמץ ואף דחזינן דלא פרחו לחוץ, דתיכף כששמע צעקת האווזות בחצר יצא לחוץ ומצא אותם בחצר, מ"מ כיון דהי' להם מקום להנצל דרך החלונות אם איתא דהדורס בא לדרוס ולהזיק גם להם ודאי הי' בורחים לינצל מידו אלא ש"מ דהדורס לא בא אצלם, ומכל הני צדדי היתר התרתי האווזות שבחצר, אבל אין להתיר בנ"ד מטעם קטע רישא דחד מינייהו דנח רוגזי', כמבואר בספר יהושע סי' הנ"ל דאם דורס נכנס לחדר אחד ומשם נכנס לחדר אחר וקטע בחדר הב' ראש אחד מהם דפשיטא דהעופות שבחדר האחד אסורין ולא מועיל מה דקטע ראש אחד ונת רוגזי' בחדר הב' להתיר העופות שבחדר הא' ומלתא דמסתברא הוא, א"כ ה"נ אי הוה ידעי' דהי' דורס בחצר ולא הי' מקום רחב ויצא אח"כ לחוץ ושם קטע ראש האווזא לא הי' מועיל להאווזות שבחצר להתיר מטעם נח רוגזי' אלא מטעמים הנ"ל יש להתירן כנ"ל: