אור ברסלב
יד יוסף חלק ב ליקוטים יו"ד. › יד

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

ליקוטים יו"ד. · יד

יג

שאלה. איך להתנהג בחומץ שהוא מוחזק בתולעים כידוע כשמסתכלין נגד השמש נראין בו תולעים דקין מאוד, ואף סינון ע"י בגד דק צ"ע אי מהני מחמת שהן דקין מאד, יש לחוש שעוברין דרך הבגד. והנה החכ"א יצא להקל ומתיר אף בלא סינון כלל ומתיר אף לחממו, ולפענ"ד אינן נראין דבריו, ולכן מוכרח אני להאריך קצת:

תשובה. הב"י הביא בב"ה בשם רי"ו והש"ך בסי' פ"ד ס"ק יו"ד הביאו ג"כ וז"ל חומץ שיש בו תולעים אם פירשו לאויר נקרא פירשו אבל מן החומץ לתבשיל לא הוה פירשו ומותרים ועי' פמ"ג דכ' הא דפירשו לאויר דאסור היינו חוץ לכלי וא"כ לפ"ז לכאורה נראה דמותר לשתות החומץ וכן ליתן לתבשיל אף בלא סינון כלל, אבל אחר העיון נראה דאף לשתות אסור בלא סינון וכ"ש ליתנו לתבשיל שיש בו א כל כמו שאבאר, שליתנו לתבשיל שיש בו אוכל יש ב' טעמים לאיסור ולשתות יש טעם א' לאיסור. הפ"ח כ' דאם פי' מן האוכל לדופני הכלי בפנים אסור ולפ"ז אין לאכול התבשיל שנתן בו חומץ אלא ביום דחזי לי', אבל בלילה לא עכ"ל. והכו"פ העתיק דבריו בסתם וז"ל אבל אם אוכל בקדירה יש ליזהר בחומץ שיש בו תולעים כי אילי יפרשו מאוכל לחוץ לאוכל, ולפ"ז אין לאכול תבשיל שנתן בו חומץ, כי מי הנזהר לדקדק ולעיין שלא יפרשו מאוכל לדופן הכלי, וגם א"א לראות אם יפרשו מן האוכל לדופן הכלי כי הם דקין מאוד ואין רואה רק נגד השמש. והנה החכ"א בב"א סי' ל"ד יצא להקל ופי' דברי הפ"ח דלא אסר אלא לאכול התולעת בפ"ע משום דאזל לשיטתו דס"ל דגם במים או בשאר משקין בכלי ופירש לדופני הכלי מבפנים דמותר היינו דוקא אם חזרו להמים או המשקה, אבל בפ"ע אף לשחות בפה ולאוכלו אסור ע"ש, אבל ז"א דא"כ אמאי אוסר לאכול התבשיל בלילה, הא אם חזר להתבשיל מותר לפ"ד, וע"כ דדעת הפ"ח אף אם חזר להתבשיל אסור, והטעם נ"ל ל"מ לדידן דס"ל גבי קמח שהתליע אף מונח בכלי אסור דחיישינן שמא פרשו לדופני הכלי בפנים וחזרו דדוקא גבי מים ושאר משקים מותר אם פרשו לדופני הכלי בפנים דיש ריבויא מכל אשר במים תאכלו וליחש דלמא פרשו לדופני הכלי וחזרו אלא ע"כ דאף פרשי לדופני הכלי בפנים מותר כדאיתא בגמרא משא"כ בקמח או בשאר אוכל דנהי דכ"ז שלא פרשו מותר מ"מ אם פרשו אף לדופני הכלי בפנים וחזרו אסור וכמ"ש הש"ך ס"ק ט"ו ע"ש, ולפ"ז פשיטא דיש לאסור אם פרשו מן החומץ לאוכל ואח"כ פרשו לדופני הכני בפנים דהתורה לא התירה אלא אם פרשו מן המים או מהמשקה עצמה לדופני הכלי מבפנים מריבויא מכל אשר במים תאכלו וליחש דלמא פרשו לדופני הכלי בפנים אע"כ דמותר אבל לא בפרשו תחלה מן המים או המשקה לאוכל ומן האוכל לדופני הכלי בפנים, ואף אם חזרו אסורין, אלא אף לדעת הפ"ח דס"ל גבי קמח שהתליע דאם פרשו לדופני הכלי בפנים וחזרו דמותרין וה"ה בשאר אוכלים המונחין בכלי מ"מ זה דוקא אם גדלו התולעים מיני' ובי', אבל אם התולעים באו מן החומץ להתבשיל ואח"כ פרשו לדופני הכלי בפנים וחזרו ס"ל להפ"ח ג"כ דאסורין דזה לא הוה רביתיהו, ומש"ה אוסר לאכול בלילה כי פרשו לדופני הכלי בפנים וחזרו, וע"כ נ"ל דכוונת הפ"ח אף אם חזרו אסורין דאל"כ למה כ' דאם פרשו מן האוכל לדופני הכלי מבפנים אסור, הא אפי' אם פרשו מן החומץ עצמו לדופני הכלי אם לא חזרו לדעת הפ"ח אסור לשחות ולאכלו כמו דס"ל גבי מים אע"כ אפי' חזרו אוסר. וכעין ראי' לזה כי השואב מן הבור לכלי אף אם פרשו אח"כ לדופני הכלי מבפנים אסור כמבואר בב"י בשם הרא"ש והרמ"א בסי' א' ועי' ש"ך ס"ק ד' והטעם דהתורה לא התירה מריבויא הנ"ל אלא אי גדלי במים שבכלי ולא בשואב מים עם תולעים מן הבור, וה"נ אי פרשו תחלה מן המשקה לאוכל ואח"כ פרשו לדופני הכלי בפנים לא התירה התורה ואסור אף אם חזרו. גם מ"ש שם להוכיח דכוונת הפ"ח דדוקא בפ"ע אסור דאל"כ איך מותר לאכול התבשיל ליחש דלמא פירש על דופני הכלי בפנים דבריו תמוהים, דהא באמת הפ"ח אוסר לאכול בלילה ורק ביום ויראה שלא פרשו על דופני הכלי ונותן להאוכל ואוכל מיד ורואה שלא פירשו לדופני הכלי. גם מה שהאריך שם לחלוק על הפ"ח דאוסר בפרש לדופני הכלי ולא חזר מדאורייתא, והוא כ' דרק משום מ"ע או משום ב"ת ומש"ה מתיר שם בפירש על האוכל אפי' האוכל יבש לגמרי והוכיח מהא דאמרינן בחולין בימים ובנחלים הוא דכי אית לי' אכול דלית לי' לא תאכל הא בכלים אף דלית לי' אכול וא"כ אין לו בכלים הם דומין ממש ליש לו בימים ונחלים וכי היכי דיש לו בימים ונחלים מותרין אפי' בפ"ע, ה"נ אין לו בכלים מותרין אפי' בפ"ע ע"ש, דבריו תמוהים דהא ע"כ אינן דומים לגמרי, דהא יש לו בימים ונחלים מותרין בפרשו ובכלים באין לו אסורין בפרשו לאחורי כלי מבחוץ וא"כ נהי דמוכח מריבויא הנ"ל דכ"ז שלא פרשו לאחורי כלי מותרין אם חזרו לתוך המים או המשקה, מ"מ אם אוכלו בפ"ע אסורין מדאורייתא דהוה פרשו בתוך פיו ודוקא אם שותה עם המשקה לא הוה פירש דהוה רביתייהו משא"כ בפ"ע הוה פירשו, עי' פמ"ג מ"ז אות ד' וא"כ אף בפירש לאוכל יבש אסור לאכול דהוה פירש בתוך פיו עיין בפמ"ג. עוד יש חשש בחומץ, כיון דדרך עשיית החומץ במקומותינו שבשעת עשי' זב החומץ מחבית לתוך גיגית ושואב בכלי מן הגיגית ושופך לתוך חבית או לכלי אחר א"כ יש חשש שבשעה ששואב עם הכלי מהגיגית שמא פרשו לדופני הכלי מבחוץ, ואף דלדעת הב"י והש"ך ס"ק ד' ליכא איסור בשואב מכלי, דדוקא מבור אסור לשאוב ע"ש, מ"מ לדעת הט"ז ס"ק ה' אסור לשאוב אף מכלי וכן החזיק הכו"פ אחריו והחכ"א אישתמיט לי' דברי הט"ז ולא הביא רק בשם הכו"פ וחולק, ולולא דאישתמיט לי' דגם הט"ז אוסר לא הי' חולק בדבר. גם מ"ש שם לחלוק על סברת כו"פ וז"ל דאטו צד פנימי וחיצון גורם היתר ואיסור אלא שהתורה התירה כל שהוא דרך גדילת התולעת ודרך התולעת להתקרב אל המשקה ולא לרחק, אך כ"ז שהיא בתוך אויר הכלי או הבור לא מיקרי פירש, שכן דרכם שלא להיות תמיד בתוך המשקה, אלא בתוך חלל הכלי והבור ששם המשקה אבל לא לצאת לחוץ, והא תינח בתוך הכלי שנתגדלו שם, משא"כ בכלי ששואב והכניסו כלו למקום המשקה, א"כ צד הפנימי והחיצון שוין, וא"כ כל המשקה שיש בפנים ובחוץ הכל חיבור אחד, וא"כ אף אי נימא דלאחר שנתייבש המשקה מחוץ רוחש לפנים הכל היא דרך גדילתו שהרי מעולם לא פירש ממקום גדילתו וחיותו ואדרבה מתקרב למקום חיותו ולא נקרא פי' כלל עכ"ל, והנה לפי דעתו קשה א"כ הא דאמר ר"ה לא לישפי שכרא בצבייתא באורתא דלמא פרוש לעיל מצבייתא, והדר נפל לכסא וקעבר משום שרץ השורף. ולפ"ד החכ"א מה איכפת לן הא שופך המשקה דרך הצבייתא ודרכן לפרוש מחוץ למשקה, אלא ע"כ דעיקר החשש דלמא לאחר שעבר המשקה ונתייבש הצבייתא, ואז פירש על הצבייתא, ונפל אח"כ למשקה דהוה פי' כמחוץ לכלי, ה"נ יש לחוש שמא לאחר שהוציא הכלי השואב בה ונתייבש המשקה פירש אז ואח"כ נכנס לפנים ועי' כו"פ מבואר כן בהדיא דעיקר החשש שמא לאחר שהוציא הכלי ונתייבש פירש אז ונכנס לפנים ובזה ל"ל חיצון ופנימי שוין דאף בפנים דוקא כ"ז שהמשקה בתוכו ופי' לדופני הכלי מותר משא"כ לאחר שהוציא המשקה ונתייבש הוה פירש ואסור, ולפ"ז אף לשתית החומץ אסור, ועיקר התקנה בזה לבשל החומץ שימותו התולעים, ואח"כ לסננו על בגד דק שלא יעברו התולעים דרך הבגד כנ"ל, ועי' פ"ת שמחמיר אם פירשו מהחומץ לתבשיל אף אם לא פרשו מהתבשיל לדופן הכלי ע"ש.

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה