יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
ליקוטים יו"ד. · יא
שאלה. אם בשלו ג' ביצים בקדירה א' וג' ביצים בקדירה ב' ונמצא אח"כ בכל קדירה ביצה שיש בה דם א' נמצא הדם על החלבון והב' נמצא הדם על החלמון לדעת המתירין גם בנמצא על החלמון עי' פ"ת שם בשם נחלת עזריאל שמיקל גם בנמצא על החלמון אם נתערב ברוב ובא לשאול על שניהם יחד וא' מהן ודאי טריפה או כדעת רש"י והרא"ה טריפה אותו הביצה שנמצא על החלבון, או כדעת הגאונים טריפה אותה הביצה שנמצא הדם על החלמון ושוב אין להתיר אפי' א' מהן דומיא דשני שבולין או לאו:
תשובה. לכאורה נראה דדמי לשני שבולין דאם באו לשאול בב"א טמיאין אע"ג דספק טומאה בר"ה טהור וכ"פ בא"ח סי' תל"ט גבי ככר א' של חמץ וב' בתים בדוקין ונטל עכבר ונכנס לא' מהן וא"י לאיזה נכנס דאם הן של אדם א' או שבאו לשאול בב"א צריכין שניהם בדיקה אף בבטלו דהוה רק מדרבנן, ה"נ אף דדם ביצים דרבנן אם הן של אדם א' או בבאו לשאול בב"א יש להחמיר ולאסור שניהן, אך אפשר לומר דיש לחלק דספק פלוגתא קיל יותר מספק בגוף המעשה וכמ"ש הת"ה גבי דריסה לענין מכירה לעכו"ם והביאו הש"ך בס"ס נ"ז וכ"כ בתורת השלמים וא"כ ל"ד לב' שבולין דהוה ספק בגוף המעשה דחמור יותר. ובלא"ה נראה דלא דמי ספיקא דפלוגתא בנ"ד מספיקא דגוף המעשה לענין זה, דבשלומא ספיקא דגוף המעשה כגון ב' שבולין או ב' בתים בדוקים הנ"ל דאם באת להתיר הא' ע"כ צ"ל האיסור הוא בהשני וא"כ שוב א"א להתיר הב', ולאסור הב' ולהתיר הא' ג"כ א"א, דמאי חזית לאסור הב' ולהתיר הא' דלמא להיפך הוא הלכך אסרינן שניהם אבל בספיקא דפלוגתא כנ"ד כאשר באת להתיר ביצה א' מחמת ספק פלוגתא אצ"ל דהב' אסור וא"צ לצרף האיסור של הב' להיתרא של הא' דאותו הביצה שנמצא הדם על החלבון מתירין דלמא הלכה בהא כגאונים דמתירין על החלבון, וכן הביצה שנמצא הדם על החלמון מתירין דלמא בהא הלכה כרא"ה ואין צריכין לומר בשעה שמתירין הא' שהב' אסיר כי יש דיעה שבין בחלבון ובין בחלמון הביצה מותרת ורק הדם אסור עי' פמ"ג וא"כ ל"ד לב' שבולין ויש להתיר שניהם: