יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · סד
נשאלתי בדין המבואר בסי' ק"ע בט"ז ס"ק ג' בשני שותפים וא' לוה מעות מן עכו"ם בריבית לצורך השותפות, ומחלק שם דאם הנותן לוה ונתן הריבית והריוח חולקין הוה רבית קצוצה ואם השותף העוסק בשותפות הוא נוטל המעות מן העכו"ם בריבית יוכל תחילה למלאות הפירעון ולתת הריבית לעכו"ם והמותר יחלוקו, ועי' בחו"ד שכ' דאיירי דוקא אם המקבל לא הודיע להנותן שקיבל המעות מן העכו"ם דבזה לא נשתעבד הנותן לשלם מביתו ולא מהקרן של השותפות ורק מהשבח שהשביח ולא נעשה לוה כלל על המעות משא"כ באם הנותן נטל המעות מהעכו"ם דודאי מיירי שמודיע להמקבל, דאם לא הודיע ונתן מעות בסתם להשותפות בודאי אין המקבל חייב ליתן הריבית, וכיון שהודיעו מתחייב לשלם מביתו ונעשה לוה של הנותן, מש"ה הוה ר"ק וע"ז שאל האיך הדין בלוה מישראל על צד היתר אם שייכים דינים אלו, והשבתי דבקיבל מישראל עצה"ע ל"ש דינין אלו. והנה בקיבל הנותן מעות מישראל עצה"ע זה מבואר בט"ז בפירוש דמותר לשלם העיסקא מן השותפות דהוה כאלו קבלו עוד שותף אחד, אך אפי' בקיבל המקבל מעות עצה"ע ולא הודיע להנותן ג"כ פשיטא דמותר לשלם העיסקא מן השותפות דבזה שייך ג"כ הטעם של הט"ז דהוה כאלו קיבל עוד שותף דמבואר בח"מ סי' קע"ו סי' ל"ט, דאף בלא הודיעו דנותן לו הרויח שהשוה עמו גם בזה שייך הטעם של החו"ד כיון שלא הודיעו לא נתחייב הנותן לשלם מביתו דלא עדיף מנותן ממעות שלו לשותפות והשביח, דמבואר בסי' קע"ח דאין נוטל ההוצאה רק שיעור שבח ה"ה אם לוקח עוד שותף בלי ידיעתו, נהי דבידו לעשות לצורך השותפות מה שנראה לו שהיא טובת השותפות והוה כיורד ברשות, מ"מ אינו נוטל רק כשיעור השבח כמבואר בסי' קע"ח וסי' שע"ה וע"ש בנה"מ בסי' קע"ו אות נ"א וא"כ אם הי' ריוח בהשותפות פשיטא דצריך לשלם העיסקא מן הריוח אבל אם הי' היזק או שלא הי' ריוח בזה לא נשתעבד לשלם לא מביתו ולא מהקרן של השותפות, ורק השותף הב' שקיבל המעות בעיסקא אם לא ירצה לישבע שבועות לא הרווחתי מחויב לשלם מכיסו כנ"ל, וכן בדין של הט"ז בקיבל מעכו"ם בריבית הא דיכול למלאות הפירעון לעכו"ם, דוקא אי איכא ריוח, וכמבואר בחו"ד דלא נשתעבד לשלם מביתו וגם לא מהקרן של השותפות ודוק: