יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · מו
שאלה. אירע בקהילה אחת ששחטו שבעה בהמות במקום א' ואח"כ חלקו כ"א לשנים, ולקחו אחד אחד על עגלה להוליכם להיאטקיס והוליכו ביחד כל השבעה בהמות על עגלה וחלקו אח"כ לב' יאטקיס ונתנו באחת ד' חצאי בהמות ובאחת נתנו עשרה חצאי בהמות ומכרו הבשר לכל בני העיר, ואח"כ נמצא באחד מן הדקין מכה באופן שהי' ספק טריפה ולא נודע מן איזה בהמה היא ונשאר ביאטקי אחת חצי בהמה וד' חתיכות בשר וביאטקי הב' נשאר רק כמה חתיכות בשר, מהו הדין של בשר הנמכר כבר וגם מה הדין של הבשר הנשאר ביאטקיס.
תשובה. הבשר שנמכר בודאי מותר מטעם דהוה פירש קודם שנודע התערובות כמבואר בסי' ק"י סי' ה' דאם פירש קודם שנודע התערובות דמותר, ואפילו לדעת הרא"ה דס"ל בקבוע דאורייתא דאם פי' קודם שנודע הספק אסור, כאן לא הוה רק תערובות חתיכות ולכ"ע מותר מה שנפרש קודם שנודע התערובות, עי' חו"ד שחולק על הש"ך ס"ק כ"ט דכ' דאם נמצא ריאה אחת טריפה דנקרא תערובות חנויות והוה קבוע דאורייתא, וס"ל דזה נקרא תערובות חתיכות ולא הוה רק דרבנן, ואפילו לדעת הש"ך נ"ל בנ"ד דלא הוה תערובות חנויות דזה דוקא אם בכל חנות הוה שור אחד שלם ונתערבו אח"כ הב"מ ונמצא בב"מ של בהמה אחת טריפה זה נקרא תערובות חנויות לדעת הש"ך, דהא בחנות אחת איכא ודאי טריפה ולא נודע איזה, משא"כ בנ"ד ליכא חנות אחת שיהי' בה ספק טריפה דאסור מדאורייתא דלמא איכא חצי בהמה בזו החנות וחצי בהמה בחנות השני ובטל מדאורייתא ברובא, וא"כ לא הוה רק תערובות חתיכות ומותר מה שנפרש קודם שנודע התערובות לכ"ע ואפילו אותן שלקחו באחרונה בעת שלא נשאר רוב כשירות מתיר הכו"פ, ואחריו החזיק הפמ"ג והחו"ד, וא"ל דע"כ לא מתיר הכו"פ אפילו מה שלקחו באחרונה אלא היכי דלא נשאר כלום בקביעות, דהא כ' שם הטעם דמותר אפילו שנים האחרונים מדברי הרשב"א שכ' דאם נעקרו כולן הכל מותר, וא"כ אלו שקנו קודם שנודע הספק ולא השאירו כלום הוה כנעקרו כלם ומותר לגמרי, דבשעת ידיעת הטריפה כבר נתפזר כל הטריפות ממקולין עכ"ל משמע לכאורה דדוקא אם לא נשאר כלום במקולין דדמי לנעקרו כלן אז מותר אבל אם עדיין נשאר במקולין וליכא רובא דהיתרא אז שנים האחרונים אסורין, אבל ז"א דמ"מ כיון דלא גזרינן בפ"י קודם שנודע התערובות שמא יקח מן הקבוע לאחר שנודע התערובות וכמ"ש הרא"ש בתשו' הביאו הטור וב"י א"כ אף אם עדיין נשאר בקביעות לא גזרינן שמא יקח מן הקבוע ומותר כל שפי' קודם שנודע התערובות, דכל מה שנפרש קודם שנודע התערובות הוה כנעקרו כלם, פי' כי היכי דנעקרו כלם ליכא חשש שמא יקח מן הקבוע ה"ה בלקח קודם התערובות לא שייך למגזר וכן מוכח מהראי' שהביא הכו"פ מדברי הרא"ש שכ' דבין קודם שנודע הטריפות ובין לאחר שנודע הטריפות ניכר ולא גזרינן עכ"ל, ומביא ראי' מהא דאף שנים האחרונים נמי מותר דאל"כ לגזור שמא יקח באחרונה, אע"כ דאף אותן שלקחו באחרונה מותר ע"ש, והרא"ש בתשו' מיירי אף שנשאר עדיין בקביעות וכמ"ש שם דכל מה שלקחו קידם שנודע מותר ולאחר שנודע אסור, אלמא דמיירי שנשאר עדיין בקביעות ואפ"ה אף שנים אחרונים מותר דאל"כ לגזור שמא יקחו קודם שנודע באחרונה, אך עכ"ז לדעת הת"ש סי' ט"ז ס"ק נ' דהשיג אב"ח שמתיר אף שנים האחרונים כנעקרו כלם וכ' דאף בנעקרו כלם שנים האחרונים אסורין דעיקר ההיתר הוא משום דכל דפריש מרובא קא פריש ע"ש, א"כ אף בפי' קודם שנודע התערובות י"ל דשנים האחרונים אסורין, וכן מוכח מדברי הח"ס סימן צ"ט ע"ש ואין בידי להכריע לענין אותן שקנו באחרונה בעת שלא נשאר רוב, ואם ידוע מי שלקח באחרונה יש לבעל נפש להחמיר על עצמו, אבל הבשר הנשאר עדיין ביאטקיס אחר שנודע הספק בודאי אסור כמבואר שם סי' ה' וא"ל כיון שלקחו על העגלה אחד אחד להוליכם להיאטקיס הוה פירש קודם שנודע התערובות ומותרין כלן אף שנים האחרונים כמ"ש הכו"פ והפמ"ג והחו"ד, ז"א דכאן הדרי לקביעותא בהיאטקיס כמבואר בש"ך ס"ק ל"ז ועי' ת"כ סי' ט"ז ס"ק מ"ח ועי' בביאורים שם ס"ק ח' דשנים אחרונים אסורים וא"כ אסורין בנ"ד כיון דליכא למימר כל דפריש מרובא פריש כיון דליכא רוב נגד האיסור בהנך שנשתיירו גם נ"ד ל"ד למעשה דב"ה שהח"ס והגאון מ' העשיל ז"ל התירו אף החצי שבבית דהתם הטעם כיון דידעינן דשני החצי בהמה הם מבהמה אחת והחצי שבחנות מותר מטעם כל דפריש מרובא קא פריש, מש"ה התירו אף החצי שבבית דלא להוי כחוכא וטלולא, אבל בנ"ד י"ל דהחצי שבחנות ההוא והחתיכות שבחנות השני הם מבהמה א' וליכא חוכא ומש"ה הבשר שנשאר ביאטקיס אסיר. ולכאורה מדברי החו"ד בחידושים אות חית לא משמע כן וצ"ע להקל, דהת"ש מחמיר וגם מדברי הש"ך ס"ק הנ"ל משמע להחמיר עי' היטב ודו"ק, ומ"מ נ"ל אותן החתיכות שנשאר בהיאטקי שלקחו מקודם לשם רק ארבעה חצי בהמות יש להתיר כיון שלקחו לשם קודם שנודע הטריפות שוב אמרינן כל דפריש מרובא קפריש ובזו ל"ש למימר הדרי לקביעותא, ורק מה שנשאר בהיאטקי הב' יש לאסור ודוק: