אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › מגני

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · מגני

מב

מעשה בא לפני שחתכו בצלים בסכין של בשר לעשות מולייתא לדגים ונתנו הבצלים על דף של חלב עם פנימית של הדגים לחתכן דק דק וחטב בסכין של הבשר על הדף של חלב עד שנעשו דק דק ואח"כ בשלו אותן הדגים בכלי של בשר והבצלים הי' רוב נגד פנימית של הדגים בשעת שחטב אותן קודם הבישול, מה הדין של הדגים והכלי.

תשובה. נראה לי אם הי' הדף של חלב נבלע בו מתחילה חלב ממש ע"י רותח או כבוש, בודאי היו אסורין הדגים וגם הכלי כי ע"י דוחקא דסכין והדף ודאי בלעו הבצלים ונעשו נבילה ואוסרין אח"כ הדגים שנתבשלו יחד, עד שיהי' ס' נגדן, גם לא מהני ס' נגד הבצלים כי כל המולייתא נעשה נבילה דאמרינן איסור דבוק וצריך ס' נגד כל המולייתא, גם כל הדגים שמלאו אותן ואף אם הי' הדף והסכין אב"י אסור, דהבצלים הוה ד"ח ואף שנתערבו הבצלים עם פנימית הדגים מ"מ הי' רוב הבצלים נגד פנימית הדגים ואם הרוב ד"ח אסור כמבואר בסי' צ"ה בסי' ב' ברמ"א אך אחר הדרישה והחקירה נתודע שהדף של חלב לא נבלע חלב ממש לא ע"י רותחין ולא ע"י כביש, ורק מה שחותכין בצלים בסכין חלב וחוטבין עליו עם הקרביים של הערינג, והתרתי הדגים הנ"ל, והטעם דהנה המג"א בסי' תנ"א, ס"ק ל"א כ' וז"ל ומה"ט עושין שלא כדין שלפעמים חותכין זנגביל בסכין של בשר ודכין אותו במדוכה ונמצא המדוכה בלוע מבשר ואח"כ דכין בו בשמים ונותנין לחלב, עכ"ל. וא"כ לפ"ד גם כאן אסורים הדגים דהא הדף של חלב בלע מהבצלים של חלב והבצלים האלו בלעו מהדף כמו התם גבי מדוכה, אבל האע"ז חולק עליו והובא ג"כ בחו"ד סי' צ"ו ס"ק ו' וכ' דד"ח אין לו מעלה אלא שמוציא כל הטעם, אבל אינו מבליע כל הטעם בכלי רק מקצתו וא"כ הוה בבשמים נ"ט בר נ"ט ע"ש, ואני אסביר הדבר יותר דלכאורה קשה הא גבי נ"ט בנ"ט בעינן טעם א' בכלי והב' באוכל אבל טעם א' באוכל וטעם ב' בכלי ל"מ כמבואר במ"ז סי' צ"ה סק"א, א"כ כיון דהבשמים שחתכו בסכין בשר הוציאו כל הטעם והוה טעם א' באוכל א"כ מאי מהני אף אם אינם נותנים אח"כ כל הטעם במדוכה מ"מ הוה טעם א' באוכל והב' בכלי אבל ז"א דמ"מ הנקלש הטעם ע"י ב' כלים עי' מ"ז שם סק"ט, ובסי' ק"ג מ"ז אות ו' ולפ"ז בנ"ד נמי הוה נ"ט בר נ"ט בהדף ושוב אין אוסר ועוד יש לצרף לזה דאין הדף בולע כלל הטעם חלב שהי' בלוע בבצלים עי' פמ"ג א"ח סי' תמ"ז מ"ז אות י"ג וא"א תנ"א אות שהניח בצ"ע אם דבר חריף ע"י דוחקא יכול להבליע לתוך הכלי הבלוע שבתוכו ועי' ל"ש בליקוטים שהניח ג"כ בצ"ע ועי' מנ"י כלל ס"א אות כ"ו שכ' ג"כ שאין מבליע הבלוע שבתוכו ע"י דוחקא, ואף דהפמ"ג בסי' תנ"א ס"ק ל"א כ' גבי בשמים כיון שהוא דק כמו קמח ל"ש בלוע מ"מ אין זה פשוט לו ע"ש ועי' חו"ד סי' צ"ו ס"ק ו' כ' בפשיטות דאף אם נעשה כמו קמח מ"מ אין יכול להבליע הטעם שבלוע בבשמים, ומה שסיים שם דאם הבליע שמן יכול להבליע, דבריו סותרין זא"ז דבסימן ק"ה אות ט"ו כ' בפירוש דאף בבלוע שמן אין הכלי בולע מאוכל בדבר חם וא"ל דבד"ח ודוחקא שאני דהא החו"ד לא נחית לחלק בזה דא"כ מאי מקשה שם בסי' צ"ו הא איכא לחלק דאף בבלוע כחוש דאין יוצא בלא רוטב מ"מ ע"י חריף ודוחקא יוצא, וכמ"ש שם הפמ"ג ע"ש. גם כאן גבי בצלים אין נעשין דק כמו קמח ועוד שהדבר ידוע שאחר שנעשה דק ונתערב עם תוכן של הדגים נתבטל החריפות של הבצלים ע"כ התרתי הדגים כנ"ל להלכה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה