אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › מא

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · מא

מ

שאלה. בשור שעמד בין השורים בלילה ולמחר מצאו נפל ומונח על הקרקע והירך הי' נפוח בצד א' והעמידוהו ולא הי' יכול להלוך ד"א הילוך יפה ושחטו אותו קודם מעל"ע והי' פרכס כדינו, ונשאלתי מה דיני של הבשר:

תשובה. תחלה נבאר דין נפילה שהוא מי"ח טריפות מהנל"מ אם הוה ודאי טריפה כ"ז שלא עמדה ושהתה מעל"ע, גם אם עמדה או שהתה מעל"ע דצריכה בדיקה אי הבדיקה דאורייתא או דרבנן. הפמ"ג בסי' נ"ח מ"ז אות א' כ' דכ"ז שלא עמדה או שהתה מעל"ע הוה ודאי טריפה, וכ"כ הפ"ח והמנ"י בדיני ס"ם דנפילה הוה ודאי טריפה דהיא מי"ח טריפות, ואף לדעת הש"ך שם ס"ק ל"ה דחשב לי' לס"ט ע"ש שהקשה לדעת ר"ת הל"ל להתיר כל התערובות י"ל היינו דוקא לאחר שהיית מעל"ע חשב לי' ספק ומתניתין קתני ירעו עד שיסתאבו משמע אפי' שהיית מעל"ע ל"מ, ואף הילוך ד"א קאמר התם בגמרא דל"מ לר"ה וזה ודאי לא הוה אלא ס"ט ושפיר הקשה לר"ת ה"ל להתיר כל התערובות, אבל בלא עמדה ולא שהתה מעל"ע גם הש"ך מודה דהוה ודאי טריפה. אמנם כ"ז אי ידעינן דנפלה בדרך שחוששין לר"א עי' סי' נ"ח אך בנ"ד דלא ידעינן אי נפל בדרך שחוששין לר"איש לעיין בזה ועי' ש"ך סק"א וש"ד שם באיזה נפילה חוששין לר"א, וראיתי בח"ס חלק יו"ד סי' ס"ו דעתו להקל בספק נפלוה והביא ראי' מהא דחולין דף נ"א דאמר ר"ה בהמה שהניחה למעלה ובא ומצאה למטה דאין חוששין לר"א, וכ' הטעם משום דמוקמינן לה אחזקת כשרות. אך לפענ"ד אין מזה ראי' ועיין בחי' הרשב"א כ' הטעם דיותר שכיח שתפיל עצמה לארץ מחמת מאכל שראתה בקרקע משתפול בלא דעת ע"ש, הרי דוקא היכי דשכיח להיתר יותר מאיסור אז תלינן לקולא אבל בלא"ה כיון דאיתילד בה ריעותא מחיים ויצאה מרוב בהמות הוה תלינן לחומרא, שנפלה בדרך שחוששין לר"א, וא"כ בנ"ד דאיתילד בה ריעותא מחיים דחזינן דנפוח הירך זה ודאי נעשה ע"י נגיחת ובעיטת שאר הבהמות שעמדו שם דתלינן במצוי והבהמה הזו שוכבת לארץ ואינה יכולה לעמוד ולילך בודאי יש לחוש שמא הפילוה בדרך שחוששין לר"א וכדפסק הש"ך בסי' נון דבריעותא הנעשה מחיים אפי' בספק השקול אזלינן לחומרא, וכן משמע מהאי אימרתא דהוה בי' רב חביבא דשדרתי' כרעי בתרייתא דאמר רב יימר האי שיגרונא נקטא ופריך רבינא ודלמא חוט השדרה נפסק ומשני שיגרונא שכיח חו"ה לא שכיח, אלמא אע"ג דהתם ליכא ריעותא אלא מה שלא היתה יכולה להלך אפ"ה אי לאו דשיגרונא שכיח והוה שכיח להיתר יותר מלאיסור הוה אסרינן והוה צריכה בדיקה בחי"ה והטעם דהוה ריעותא מחיים מחמת שאינה יכולה להלך כשאר בהמות וא"כ בנ"ד דלא שכיח להיתר יותר מלאיסור בודאי יש לחוש לר"א, וכן ראיתי בדעת קדושים סי' נ"ח שמחמיר בענין כזה ע"ש, ול"ד למ"ש לעיל בתשו' סי' ט"ו להכשיר דהתם לא ידעינן שנפלה כלל וכלל וגם התם הוה נשבר בעצם וזה לא נקרא התחיל מעשה הטורף במה שאינה יכולה להלוך דודאי מחמת זה שנשבר הרגל אינה יכולה להלוך כמ"ש שם ע"ש, ועי' בתשו' השיב משה סי' ל"א משא"כ כאן שלא נשבר העצם רק שנפוח הבשר מיקרי ריעותא מה שאינה יכולה להלוך וכ"ש מה שלא היתה יכולה לעמוד וחוששין לר"א והבשר אסיר, ושוב ראיתי בספר כח שור הנדפס מחדש מהגאון הצדיק ר' יצחק שור זללה"ה שחושש בכה"ג שמא נגחו בחוט הפרשה הג' שהוא סמוך לירכיים וכאן בנ"ד לא הי' אותה הירך לפני לבדוק בחוט הפרשה ע"כ אסרתי הבשר:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה