אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › כו

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · כו

כה

שאלה באחד שהי' לו ארבעים כבשים שהיו רועים ביום באפר ע"פ השדה ובלילה היו לנים בדיר מחזקת ט"ו אמות על ט"ו אמות ומהדיר הזו הי' פתח לדיר אחרת עם דלת נעולה בלילה והדיר הב' היתה פתוחה לרחבה גדולה מחזקת לערך שני מאות אמות על שני מאות אמות ובלא דלת כלל וברחבה הי' מחיצות מענפי אילנות שיש בהן עוקצין וגם נמוכה שהי' הכבשים יכולין לקפוץ לחוץ מעל גבי הגדר, ואצל אותו הדיר של הכבשים הי' דיר אחרת שהי' שם בהמות והגוי השומר יושב בבית סמוך להדיר של הכבשים ובלילה שמע רעש בין הבהמית והלך לחוץ ושוב לא שמע כלום וגם לא השגיח אז לראות מה הי' הרעש מחמת חשכת הלילה וחזר לביתו וכאור הבוקר הלך להדיר של הכבשים ומצא כבש אחד נאכל מקצתו ומקצתו הי' מונח בהדיר והדלת של הדיר נשברה, ומצא כערך עשרה כבשים בהדיר ושאר הכבשים נתפזרו על פני הרחבה ומתוך הפסיעות שע"ג קרקע ניכר שהי' דוב ששבר הדלת ונכנס להדיר ואכל חצי הכבש, ואסף כל הכבשים להדיר וראה שכבש אחד חסר לגמרי ושני כבשים הי' דם על צמרן שעל הצואר, והלך השומר וסיפר כ"ז לבעל הכבשים וכאשר בא בעל הכבשים לשם הכיר ג"כ בפסיעות שהן פסיעות דוב ובדק הכבשים שהיה דם על צמרן וראה כמו גרר יבש על העור וגרר אותן יזה הי' אחר ג"י של כניסת הדוב כפי אמירת השומר והגוי מהימן הוא לבעל הכבשים, מהו הדין של שאר הכבשים:

תשובה. לכאורה אין להתיר ולומר כיון ששיבר הדוב הדלת בשעה שנכנס א"כ שוב הוה מקום רחב דיכול כן לצאת דרך הפתח לדיר הב' ומהדיר הב' לרחב ה ומהרחבה לחוץ, דהמחיצות הי' נמוכות כנ"ל, מ"מ בנ"ד אינו מועיל כיון שקודם ביאת הדוב להדיר היתה הדלת נעילה ורק בשעת כניסת הדוב נעשה מקים רחב וא"כ בשעה שנכנס הדוב ושיבר הדלת לא הי' יכולין לברוח מחמת ביעותתא דדוב שהיה הולך בפתח לפנים, והי' יכול לדרום כמה מהם אז, ודוקא אם יכולין לברוח קודם כניסת הדורס אז הוה כמו ספק על משא"כ בנ"ד ל"מ מה שנעשה אח"כ מקום רחב, ועוד כיון שהגוי השומר אומר שמצא ערך עשרה כבשים בהדיר א"כ חזינן דלא ברחו לחוץ, וחיישינן שדרס מהן ונתערבו אח"כ באחרים אך לאחר העיון נראה דאף כאן נקרא מקום רחב דהנה המ"ב ס"ל דגבי דרוסה הוה שיעור מקים רחב כמו גבי שבת כל היכי דלא מטו לי' בחר שחיי', וכ' הטעם דגם הדורס יש עליו מורא ופחד מהבהמות ולכן כל שיכול לתופסן בקלות הוא תופס ודורס אבל כל שקשה עלי' לתופסה אינו מטריח כ"כ מפני הפחד ומורא שעלי' אך הב"ח והט"ז והש"ך ושאר אחרונים חולקין עלי' וס"ל דכל היכי דיכול להשיגם אף ע"י טרחה חיישינן שמא רדף אחריהן ודרס, וא"כ כאן בנ"ד כ"ז שהי' הדורס סמוך לפתח לא הי' יכול לדרוס ולהשיגם בחד שחי' היינו בקלית שהי' בהדיר שיעור כדי להרחיק א"ע ממנו שלא לדרוס אותן ואח"כ כשרדף אחריהן שוב נעשה מקום רחב ע"י הפתח ויכולן לברוח גם מ"ש הגוי השומר שנשאר רו מקצתן בהדיר אין חשש כיון שלא ראה אותן בהדיר אלא אחר' זמן בבוקר י"ל דנכנסו אח"כ בחזרה מן הרחבה ול"א כאן נמצא כאן הי' דבבע"ח דניידו ל"א כ"נ כ"ה כמבואר במאיר נתיבים ס"ס נ"ג וכ"כ בג"ש סי' ז' ואף לדעת הח"ס סי' ס"ג שכ' דאף אם הגדר נמוך שהי' יכולין לברוח מע"ג הגדר מ"מ אם נמצאו תוך המחיצות אמרינן כ"נ כ"ה ע"ש היינו דוקא אם הי' מחיצות ורק שהי' נמוכי' ומטעם שכ' שם דנהי דמאימת הדורס מטפס ועולה ע"ג הגדר אבל אם הי' כן איך חזרו אח"כ כי אין דרכם לכנוס בפרצה דחוקה, ע"ש, משא"כ כאן שהדוב נכנס להדיר ושיבר הדלת והי' פתח פתיח אמרינן דבשעה שהי' הדוב בהדיר יצאו הם לחוץ ואחר שדלג הדוב לחוץ חזרו להדיר דרך הפתח שהיתה פתוחה, גם בנ"ד הי' ניכר ע"י פסיעותיו שהדוב לא יצא דרך הפתח ודרך הרחבה ורק שדלג דרך המחיצות של הדיר לחוץ וא"כ בשעה שהי' הדוב בהדיר הוה ספק על לרחבה וגם אחר שדלג לחוץ דרך המחיצה הוה ג"כ ספק על לרחבה וא"כ יש להתיר מטעם דהוה מקום רחב עוד יש להתיר בנ"ד דהוה כמו קטע רישא דחד מינייהו דנח רוגזי', ה"נ דנאכל החצי הוה ממש קטע רישא דחד מינייהו, ואף דכאן נמצא עוד דם וגרר יבש בעור של שני כבשים ובדרס עוד איתא ברמ"א, דחיישינן לכלם יע"ש ש"ך ס"ק כ"ח מ"מ כיון דאיכא למתני' שנעשה ע"י שנדחקו לכותלי הרחבה הנעשה מענפי אילנות ויש עוקצין והוה כמו ספק ארי או כלב או שמא בקנה ניגף דיש להתיר אף אותן הכבשים אם שוחט למעלה או למטה ואח"כ בודק העור מצד הפנימי ורואה שלא ניקב מעבר לעבר, ואף אי לא קטע רישא דחד מינייהו וכ"ש בנ"ד דהוה כמו קטע רישא דחד מינייהו דאיכא סברת הר"ן דל"ח שמא דרס אחרים תחילה דכיון די"ל דקטע ונח רוגזי' תולין לקולא וגם הטעם של הגה"ת דריש"ה דקרוב לודאי דזה הרג תחילה כיון שכ"כ חמתו בערה בו עד שהרג אחד אלו דרס תחילה לאיזה מהם הי' הורגו, ורמ"א שאוסר בדרס אחרים מיירי בא"א לתלות בדבר אחר ועי' בתשו' ברכי יוסף סי' כ"ז דמתיר אף בדרס עוד אחרים וא"י אימת דרס עי"ל וכ"ש בנ"ד יש להתיר גם מה שנחסר אחד לגמרי אין חוששין שמא אכלו והוה כמו הרג ב' דחיישינן לכלם כמ"ש הש"ך ס"ק כ"ח דלא כמ"ב וט"ז די"ל דלמא נאבד או גנב, עי' שו"ת דברי שלמה סי' קי"ד והטעם דאמרינן דזה הדורס יצא מטבע שאר הדורסין דנח רוגזי' ע"י הריגה של א' מהם ע"כ נראה לי דהשאר מותרין רק אותן השנים שנמצא על צמרן דם יש לאסור באכילה ומותר למוכרן לגוי, ולסניף יש לצרף דעת הרא"ש דס"ל דאין דרוסה לדוב אף בדקה עי' ד"ח פא"ט אות רי"ד ע"ש:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה