יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · כג
נשאלתי משו"ב מזעבי'. ששחט בהמה ואח"כ ראה ניקב העור והבשר עד החלל נקב מפולש, וגם הכרס נסרכה שם והטבח לא המתין על השו"ב עד שיבדוק מקום הסרכה ונתק בעצמו והי' בכרס במקום הסרכה נקב מפולש ואומר הטבח שהוא קרע אבל מקודם לא הי' נקב, והאריך השו"ב אם קרן השור דינו כקנה רחב דמהני בדיקה באיברים הפנימים. וז"ל התשובה שהשבתי לו:
תשובה. תמוה לי שאני רואה במכתבו שחקר בדין קנה רחב שקרן השור דינו כקנה רחב דתלינין שנעשה ע"י נגיחות קרן השור מדוע לא בדק בכרם החיצונה אם הי' כשיעור שליש טפח, והיינו שאם ימתח יעמוד על טפח ואז טריפה בלא חשש איברים הפנימים ואף אם בדק וראה שלא הי' כשיעור הנ"ל מ"מ הל"ל להזכיר במכתבו, ולא להשמיט העיקר. ועתה אבא לבאר שאלתו, אף באופן אם לא הי' כשיעור הנ"ל בכרס החיצונה מ"מ נ"ל דטריפה. חדא כיון דנקב מפולש הוא מבחוץ לפנים מאן לימא לן דנעשה ע"י נגיחות הקרן, דלמא נעשה ע"י קוץ דק עי' ת"ש סי' מ"ט וסי' נ"א דכ' דהיכי דהעור לפנינו. ורוחין שנקבה נקב מפולש תולין יותר בקוץ והרמ"א בסי' נ"א בשם אוהל מועד דמכשיר בספק מיירי באין העור לפנינו. ועי' פמ"ג סי' מ"ט וסי' נ"א שהביא הת"ש להלכה ועוד נראה דאף אם הי' ידוע שנעשה ע"י נגיחות קרן השור, ונימא שקרן השור דינו כקנה רחב ועי' טו"ט מ"ת סי' יו"ד שכ' שדינו כקנה רחב מ"מ נראה דטריפה אף אם לא הי' כשיעור בכרם החיצונה. חדא כיון שנשתהה יותר מג' ימים דאין סרכה פחותה מג"י א"כ אף בקנה רחב חיישינן שמא הבריא כמ"ש הת"ש סי' נ"א סק ב והפמ"ג שם מביאו ג"כ להלכה. ועוד כיון שהי' סרכה ג"כ ולא בדקו הכרס במקום הסרכה פשיטא דטריפה. וקודם נברר בדין סרכה בשאר אברים, הת"ש בסי' ל"ט כ' דסרכה בשאר איברים לשיטת רש"י דס"ל דאין סרכה בלא נקב יש להטריף. אם לא ניתקת ע"י מו"מ, והפמ"ג במ"ז סי' מ"ב סק"א וסי' מ"ו בש"ד ס"ק ט"ו מכשיר בשאר איברים ורק לכתחילה צריך בדיקה אם לא שלט הריעותא מעבר לעבר ואם נאבד בלא בדיקה כשר, והל"ש בס"ס ל"ט אות י"ט מכשיר ג"כ ע"י בדיקה, ומ"מ בנאבד בלא בדיקה ס"ל כת"ש דטריפה, וא"כ בנד"ד הא אי לא הי' ניקב העור והבשר יש לסמוך אפמ"ג בהפ"מ ולהכשיר כי גם הר"א מכשיר בהפ"מ אף בנאבד בלא בדיקה, מ"מ כיון דבנ"ד הי' ניקב העור והבשר וניכר שנעשה ע"י קוץ אי ע"י נגיחות השור בודאי אין להקל בלא בדיקה ודמי ממש להא דטרפש שנסרך לבה"כ שכ' הרמ"א לבדוק בכרם שבודאי יש שם מחט שניקבה ועי"ז באה הסרכה והתם הבדיקה מעכב ואף אם בדק אחר מחט ולא נמצא ורק שלא בדק אם שלטה הריעותא מעל"ע מחמיר הפמ"ג עי' סי' מ"ז סק"א וכ"ש כאן דניקב העור והבשר מבחוץ שבודאי באה ע"י קוץ או נגיחות קרן שבודאי מעכב הבדיקה אף בדיעבד, וכאן לא בדקו לראות אם לא שלט הריעותא מעל"ע דאף דהקצב אומר שלא הי' נקב מ"מ לא בדק אחר ריעותא מעל"ע ואף לדעת הנוב"י מ"ת סי' ט"ז דמשמע שם מדבריו גבי טרפש שנסרך לבה"כ דאם ידוע שלא הי' מחט ורק שלא בדק אם שלט המכה מעל"ע יש להקל ע"ש מ"מ בנ"ד גם הוא מודה דמעכב הבדיקה דהתם גבי גבי טרפש לאו ודאי דבא ע"י מחט, וכמ"ש בת"ח דהוה שמא, משא"כ כאן דודאי נעש' ע"י קוץ או ע"י קרן בודאי מעכב הבדיקה. וא"ל אדרבא דתלינין הסרכה במכה שבדופן כמ"ש הצ"צ ס"י גבי נסרכה המרה בין הצלעות, דאדרבה שם מבואר דוקא אם העור שלם מבחוץ אבל בניקב העור והבשר מבחוץ אדרבה משמע התם דטריפה. וכ"כ הפמ"ג מ"ז סי' מ"ב סק"א דהוה ס"ס לאיסורא שמא סרכה בשאר איברים אסור ושמא נעשה ע"י קוץ, וזה אפילו אחר הבדיקה כמו המעשה דצ"צ דמבואר שם דבדקו המרה בנפיחה והיתה שלימה וכ"ש כאן דלא בדקו הכרס אם לא שלט המכה מעל"ע ופשיטא דטריפה בנ"ד ויותר נראה דאף אם לא הי' שום סרכה ורק ניקב העור והבשר מעל"ע אם לא נודע ממה נעשה טריפה דתלינין דנעשה ע"י קוץ כמ"ש לעיל בשם הת"ש והפמ"ג דקוצים שכיחים יותר כמבואר בת"ש סי' נ"א, ובאם ידוע שנעשה ע"י נגיחות הקרן דדינו כקנה רחב אז צריך בדיקת כל האיברים ודוקא אם שחטו מיד, אבל אחר ג"י חיישינן שמא הבריא כמ"ש הפמ"ג כנ"ל, ועי' פ"ת שמביא שם בשם שב"י להקל בהפ"מ בקנה רחב דל"ח שמא הבריא וצ"ע להקל בזה כנ"ל: