יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · הלכות ספר תורה.
שאלה. בטפת דיו שנפלה על שם הוי' ב"ה וניכר עדיין צורת האותיות ע"י תינוק דל"ח ודל"ט ובתוך הה"י אחרונה ג"כ יש מעט דיו וגם הו' של השם נדבק בדיבוק דק אל הה' האחרונה באופן אם יכסו גג הה"י והרגל השמאלי יהא נראה כמו ח' לתינוק דל"ח ול"ט וגם נחסר על ידי הטפה התג השמאלי של היו"ד, האיך יהי' אופן תיקונו שלא תהי' צריכה היריעה גניזה:
תשובה. הנה אנן קיל"ן ביו"ד סי' רע"ו סי"א דאם נדבקה אות לחבירו באותיות השם יש לגוררו ואף דהנוב"י מ"ת סי' קפ"ט כ' דדוקא אם נדבקה בתחילת הכתיבה כיון דבזה צריך תיקון אליבא דכ"ע מש"ה ר לגרר הדיבוק אבל אם נדבקה לאחר כתיבה אז וץ א' של הב"י בסי' ל"ב כשר בלא תיקון אסור לגרר הדיבוק ע"ש, מ"מ האחרונים חלקו עליו עי' קה"ש סי' י"ב אות יו"ד, ועוד נראה דהנוב"י מיירי היכי דצריך למחוק מגוף האות כל שהוא כגון שנעשה נקב סמוך לאות וצריך למחוק מגוף האות לעשותו מוקף גויל ובמוחק מקצת האות ג"כ יש איסור ע"ש, אבל אם נעשה נגיעה ע"י דיבוק דק וניכר האות בפ"ע ואין צריך לגרר רק הדיבוק, ואפשר לו ליזהר שלא ליגע אפי' במקצת האית מודה הנוב"י דמותר לגרר הדיבוק, וא"כ כיון דניכר הו' והה' ע"י תינוק דל"ח ודל"ט כאשר הוא לפנינו בלא כיסוי הגג והרגל השמאלי של הה' א"צ לכסות ומותר לגרר הדיבוק, ומטעם שאבאר הנה במהרי"ט ח"ב סי' ל"ב כ' בלמ"ד שנכנס לתוך חלל הרי"ש או דל"ת ונראית כמו ק' או ה' דפסול דהא רואין שהוא ק' או ה' ובאמצע התשובה כ"ש למאן דרוצה להכשיר ע"י קריאת התינוק, דעכ"פ הי' צריכין לכסות גוף הלמ"ד דכיון דהתינוק רואה גוף הל' לא יקרא לאות שלמעלה קוף, אבל עינינו הרואות שהוא ק' והנה מהראנ"ח הובא בקה"ס בחקירה ג' הקשה כיון דבאמת הצואר של הל' שייך להל' ואם התינוק יבחין שהוא כן, מדוע לא נכשיר וא"ד למ"ש הט"ז באם נפסק הו' וא"י אם נשתייר שיעור ו' למעלה מן ההפסק שצריכין לכסות חלק התחתון דהתם מצד הדין אין לו צירוף והתינוק יצרפו ולכן צריך לכסות חלק התחתון משא"כ כאן באמת שייך הצוואר הלמ"ד להלמ"ד למה צריכין לכסות ותירץ שם כיון דמתחילה כשעשה הראש של הל' בתוך חלל הרי"ש כבר נשתנה ונעשה ק' ונפסלה וא"כ אף שאח"כ מושכו וחברו אל גוף הל' ופרחה הצורה ההיא, מ"מ כיון שלא חזרה לצורתה אלא ע"י כתיבה של אות אחרת ולא מחמת כתיבה בגופה של האות ה"ל כמו ח"ת ופסול ע"ש וא"כ בנ"ד שנדבקה הו' לה' אחרונה עי' ט"ד שנפלה בדיבוק דק אחר שכבר נגמרה כל הה' פשיטא שא"צ לכסות גוף הה' ואף אם נעשה בתחילת הכתיבה דיבוק דק נראה דאם כ' מתחילה כל הגג ואח"כ הרגל הימין ובשעת כתיבת הגג או הרגל נדבק להו' דיבוק באופן שע"י הגג של הה' קורא לה ח' פשיטא דכשר וא"צ לכסות הגג ומותר לגרר אם לא שכ' בתחילה כמו ו' ונדבק אז ואח"כ האריך הגג לצד שמאל כאשר נוהגין קצת סופרים לכתוב כן בה' של שם דאז כבר נראה כמו ח' בשעה שכ' הו' אז ל"מ מה שהאריך אח"כ הגג כמו ראש ל' הנכנס לרי"ש וצריך לכסות הגג והרגל השמאלי של הה' ואף שראיתי בשנות חיים מהרה"ג מבראד סי' מ"א שכ' שצריכין לכסות גג הה' בנדבקה לו' אף בנפל ט"ד לאח"כ מ"מ נראה כמ"ש דמותר לגרר הדיבוק וא"צ לכסות הגג והרגל. גם מה שנפל מהדיו תוך אויר הה' אם התינוק קורא ה' פשיטא דמותר לגרר הטפה ואין בזה משום ח"ת כאשר הארכתי בתשובה וכאן אקצר. הנה בראש ל' שנכנס לתוך ה' וכה"ג דעת רמ"א באהע"ז סי' קכ"ה סי' י"ח דכשר בדיעבד ודוקא אם נכנסה לתוך ד' פסל התם כיון שנשתנה לצורת ה' ומסתימת רמ"א משמע אף בנפסד צורת האות כיון שלא נשתנה לצורה אחרת כשר וכ"כ שם בד"מ אך הח"מ וב"ש חולקין עליו דאם נשתנה צורת האות פסול וכ"כ הפ"ח שם אך כ"ז בנפסד צורת האות אבל אם תינוק קורא האות כהלכתו כ"ע מודים דכשר ומותר לגרר ולא הוה ח"ת וכ"כ הפמ"ג בא"א בא"ח סי' ל"ב ס"ק מ' דמהני בזה קריאת התינוק ועי' בקרבן נתנאל פ"ב דגיטין אות מ"ד דמכשיר בנכנס תוך ה' אף בנפסד צורת האות כיון שלא נשתנה לצורה אחרת וכן מוכח לכאורה לשון הש"ע בא"ח סי' ל"ב סי' כ"ח שכ' יש ליזהר כו' משמע בדיעבד כשר בכל ענין וכן משמע לכאורה ממג"א שם ס"ק מ' ע"ש אף דיש ליישב דברי המג"א באופן אחר דס"ל דנכנס תוך ד' ל"מ קריאת התינוק משא"כ בנכנס בתוך ה' מ"מ פשטא דלישנא שהביא דברי רמ"א אע"ז סי' קכ"ה הנ"ל משמע דמכשיר לגמרי אף בלא קריאת התינוק וגם הא דעת הסמ"ק דלאחר כתיבה לא הוה ח"ת ואף דכל הפוסקים חולקים עליו, מ"מ בנ"ד כיון שלא נפסד צורת הה' בלא"ה יש להתיר א"כ יש לצרף גם דעת הסמ"ק לסניף בעלמא:
ומה שנחסר התג של היו"ד נ"ל שמותר לגרור כל הדיו שלמעלה מהי' כיון שנתקלקל צורת התג שוב אין עליו קדושה כמו אם נתקלקל איזה אות מהשם דמותר לגררו ולא הוה ח"ת לגבי היו"ד דהא היו"ד ניכרת שפיר ואח"כ יעשה תג אחר ע"י כתיבה, אך עדיין יש לעיין בזה שהדיו נפלה גם על גוף האותיות ומחק בעודה לחה, ובזה יש חילוקי דיעות כי דעת הלבוש הובא בב"ש סי' קכ"ה ס"ק י"א דאם כבר נתייבש גוף האות ואח"כ נפל דיו לחה והסיר הדיו דכשר ולא הוה ח"ת, והב"ח והט"ז והב"ש חולקין עליו ע"ש ובסדר מהר"ם בברכת המים מפרש דברי הלבוש דמיירי שנפל על גוף הכתב ולא נתקלקל צורת האות דהוה כמו זרק זהב על אותיות דמהני אם העביר אותו ובכה"ג מכשיר הלבוש ומ"מ אף בזה אינו מכשיר רק במקום עיגון דשמא נתלחלח הדיו של האות וגרר אותו הדיו ונשאר מהטפה ע"ש וכ"ש בשם דצריך לקדש ושמא נשאר מהטפה, ועוד להט"ז שם שם דמדמי לכסוי בור אין חילוק בזה ודוק מ"מ כדי שלא יצטרך היריעה גניזה יש לסמוך על הלבוש וכמ"ש בסדר מהר"ם שם דבמקום עיגון יש להכשיר בגט גם כן, והוא הדין כאן כדי שלא לסלק היריעה כנ"ל והיינו באופן שנפל על גוף הכתב ולא נתקלקל צורת האות: