יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חושן משפט · לח
שאלה. עשיר שמכר לעני כל עוונתיו ופשעיו בעד איזה סך, אם יש ממש במכירה:
תשובה. הנה ביו"ד סי' רמ"ו הביא הרמ"א שיכול להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה יהוא ימצא לו פרנסה ויחלוק עמו השכר, אבל אם כבר עסק בתורה אין יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתן לו, וא"כ לכאורה ה"ה לענין עוונות אינו יכול למכור חלקו בעונש שיש לו. וכן ראיתי בספר שנדפס כעת ושמו מחנה חיים בחלק ח"מ ח"ב סי' ב' שהאריך להוכיח דל"מ מכירה לענין חטא ופשע, אך אני ראיתי בילקוט ראובני בספר שכחת לקט הנדפס בילקוט בתחילתו שהביא בשם סודו רזי דמחלקו שיש לו לעה"ב א"א לתת לאחר, והביא ראי' מרבי חנינא בן דוסא דלא נתן הרגל של זהב לעניים אבל לפוטרו מן העונש יוכל לעשות כמו שאמר יצחק פלגא עלי ע"ש, אך מהתם לא מוכח אלא דצדיק בצדקתו יכול לפטור מן הדין וכמו ג"כ גבי דוד שאמר ז"פ בני בני ואסקי' לאבשלום משבעה מדורי גיהנם, וכן יצחק בצדקתו כדאמר הא קריבית נפשי קמך אבל למכור לאחר שיענש האחר בסיבתו ליכא ראי' מהתם, וא"כ קם דינא דאין יכול למכור ואדרבא העשיר מוסיף פשע על חטאיו וצריך כפרה כמבואר בתשובה הנ"ל. ואפשר שע"ז רמזו חז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגהינם, וה"פ זכה היינו במקום שיש לו זכי' היינו כמו יששכר וזבולון נוטל מחלק חבירו בג"ע לא זכה היינו במקום שאין לו זכי' כמו במוכר עוונותיו נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם כמ"ש בתשובה הנ"ל שהעשיר מוסיף פשע על חטאיו, וכ"ש העני, ועל המחזיק בידי לומדי תורהנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, והיינו עוה"ב שנקרא עץ חיים: