אור ברסלב
יד יוסף חלק א שו"ת אה"ח סימן א › מא

יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג

שו"ת אה"ח סימן א · מא

מ

בדין הגעלה וליבון שכלי מתכות שחם מקצתו חם כלו הנה הרשב"א הובא בטור יו"ד סי' קכ"א כ' וז"ל כל כלי מתכת שחם מקצתו חם כולו לפיכך אפילו אם לא נשתמש בו איסור אלא במקצתו נאסר כלו ודוקא לאיסור אבל לענין הכשירו לא עלה הכשירה עד שיכשיר כלו וכ' הטור ע"ז ונ"ל דהיינו דוקא כשנשתמש בכלו אבל אם יודע שלא נשתמש אלא במקצתו נכשר נמי במקצתו דכבכ"פ עכ"ל. והנה בזבחים פרק דם חטאת דף צ"ו איתא בישל חטאת במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי ובתרומה לא בעי מריקה ושטיפה בכל הכלי ובזה פליגי הרא"ה בב"ה ס"ל דכל איסורי תורה דמי לתרומה, דלא בעי מריקה ושטיפה בכל הכלי דככ"פ והיינו דוקא בהגעלה אבל כלי שצריך ליבון אם נשתמש במקצת כלי ע"י אור צריך ליבון בכל הכלי דהליבון אינו עושה פליטה במה שהוא בלוע אלא שהוא מכלה האיסור שבתוכו והבלוע הולך בכלו. והרשב"א במ"ה חולק עלי' דדוקא בהרועה הוה הדין שא"צ מריקה ושטיפה בכל הכלי או מבשר לחלב דנחלש הטעם ע"י הגעלה במקצתו ושוב אין ראוי לחול עליו שם בב"ח אבל דשאר איסור גמור כגון נבילה צריך להגעיל כל הכלי והא דאמר ר"א בסכינא דפסחא דפרזלייהו בנורא והדר מעייל לקתייהו ברותחין אע"ג דבלע הקתא ע"י אור דמש"ה מעייל לפרזלייהו בנורא. וא"כ בלע הקתא ע"י אור דרם מקצתו חם כליו ואמאי מהני הגעלה ברותחין אפ"ה אותו הבלע שבתוך הקתא נקלש ע"י הליבון של הסכין ויוצא אח"כ ע"י הגעלה אך הטור לא ס"ל לא כדעת הרשב"א ולא כראה ואינו מחלק בין הגעלה ובין ליבון וס"ל דאם לא נשתמש רק במקצת הכלי סגי בהכשר מקצתו בין בהגעלה ובין בליבון והט"ז בסי' קכ"א כ' דאף הטור אינו מיקל אלא בדיעבד אבל לכתחילה מודה דצריך להגעיל כל הכלי כמ"ש הטור בא"ח סי' תנ"א דחף ידות הכלים צריך להגעיל מטעם דהבלוע הולכות בכל הכלי ולהלכה מסיק הט"ז שם דאף בדעבד אם לא הגעיל רק מקצת הכלי ונשתמש באותו הצד שלא נגעל אף בדעבד אסור שהבלוע הולכות ואין הגעלה מפליט מכלו וכ"פ המג"א סי' תנ"א ס"ק כ"ד ע"ש אך השיך ביו"ד סי' קכ"א פסק כמהר"ם מ"צ דאם נאסר ע"י חם במקצת אין הבלוע הולכות בכל הכלי ואם תחב המקצת האחר בתוך התבשיל אף קודם הגעלה אינו נאסר והא דאמרינן תם מקצתו חם כלו היינו דוקא לענין זה דאם חם מקצתו ונפל אסור בצד האחר דגורם החמימות שבצד זה לאיסור לבלע בצד האחר ע"ש וכ' עוד שם הש"ך דאם נשתמש ע"י האור מוליך בליעתו בכלו וכן אם נשתמש בו בדבר ע"י לחות כגון שפוד של איסור שצלו בו בשר צריך ס' נגד כל השפוד דע"י האור בולע ופולט בכלי ע"ש והנה אף לדעת הש"ך דס"ל כמהר"ם מ"ץ נמי דוקא בדיעבד אם שימש במקצת האחר אף בלא הגעלה אינו אוסר דאינו מוליך בליעתו בכלי אבל לכתחילה גם הש"ך מודה דצריך להגעיל כלו כמו ידות הכלים דמבואר בסי' תנ"א דצריך להגעילן ודוק וגם צ"ל לדעת הש"ך דמיירי דוקא אם היא חם מקצתו בזה ס"ל דאין מוליך בליעתו בכלו אבל בחם כלו גם הש"ך מודה דמוליך בליעתו בכלו דהא הש"ך עצמו בסי' צ"ב ס"ק י"ט גבי טיפת חלב שנפלה על הקדירה הביא בשם הסמ"ק דמספקא לן אי בישול מפעפע בכל הכלי ע"ש ובסי' קכ"א כ' ועי' סי' צ"ב ס"ק י"ט (מ"ש במקצת ס"ק ט' זט"ס כי לא נזכר דבר שם מזה ע"ש) ובסי' צ"ב כ' לעי' בסי' קכ"א ולכאורה הדברים סותרין זה את זה אלא צ"ל דבסי' קכ"א מיירי בחם מקצתו ובסי' צ"ב מיירי בסם כלו ובהא גם הש"ך מודה דמוליך בליעתו בכלו ולפי"ז יצא לן מזה דאותן הבלעכין של הקעכין שמבשלין וגם לפעמים אופין עליהן חמץ אם רוצה להכשירן לפסח צריכין ליקח אותם וללבנם בתנור והליבון שמסיקין תחת הבלעכין אינו מועיל כמו גבי בוכי' בסי' תכ"א סי"ב דאם הסיקו מבחוץ דאינו מועיל ומבואר בטור דאף בכלי מתכת ל"מ רק במלאה גחלים מבפנים דבכ"פ ע"ש ואף אם מלא גחלים ע"ג הבלעכין ולהסיק מתחתיהן עד שיהי' ניצוצין נתזין ממנו מ"מ אין הליבון מועיל לאותן ראשי הבלעכין הנכנסין בין הלבנים כמ"ש בשם הרא"ה ושמא ישתמש בפסח בדבר שיש לחלוחית ע"י האור ויפלוט מן ראשי הבלעבין כמ"ש בש"ך ע"כ צריכין ליקח אותן וללבנים בתנור:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה