יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · ט
שאלה מי שמניח ב' זוגות תפילין של רש"י ושל ר"ת דהדין שמברך על של רש"י ופוטר של ר"ת וטעה ובירך על ר"ת והניחם ונזכר מהו הדין אם צרך לחזור ולברך על של רש"י או לאו:
תשובה הנה ראיתי בזכור לאברהם חלק א' וח"ג שהביא בשם קמא דחייא שצריך לברך אח"כ על תפילין של רש"י אבל לי צ"ע אם יש לברך דלכאורא זה תלוי בפלוגתת הרא"ש וההגהות בשם ר"ת גבי נטל תורמוס ובירך עליו ונפל מידו דרא"ש ס"ל דצריך לברך אם אוכל אח"כ מהשאר אע"ג שהי' דעתו מתחילה ג"כ לאכול עוד ה"ה בנ"ד נמי צריך לברך אבל לדעת ההגהות בשם ר"ת דס"ל התם דאם הי' דעתו מתחי' לאכול עודא"צ לברך אם אוכל מהשאר וכ"פ הרמ"א בסי' ר"ו סי' וא"ו כדעת ר"ת דדוקא כשלא הי' דעתו מתחילה לאכול עוד אז צריך לברך אבל באם הי' דעתו מתחילה לאכול עוד א"צ לברך שנית וכ"פ הרמ"א בסי' ר"ט גבי אם לקח כוס שכר או מים כסבור שהוא יין ובירך בפה"ג דאם הי' יין לפניו ודעתו לשתותו דא"צ לברך שנית על מה שהוא שותה אח"כ וכדעת ר"ת עי' ד"מ סי' ר"ו. וא"כ בנ"ד נמי דבשעה שמברך דעתו על שני הזוגות תפילין ואדרבא עיקר הברכה אנן נוהגין לברך על של רשיי דרובא דעלמא תופסין כשיטתו ובאם שאין לו אלא תפילין של רש"י מברכין עליהם ועל של ר"ת לבד אין מברכין עליהם. וא"כ עיקר כוונתו של הברכה היה על של רשיי פשיטא דאם נתחלף לו ובירך על של ר"ת דא"צ לברך על של רש"י וכדעת ר"ת הנ"ל וכפסק רמ"א ודמי ממש לאם לקח כוס של שכר וסבר שהוא יין ובירך בפה"ג דאם היה יין לפניו ודעתו לשתותו דא"צ לברך כנ"ל וזה עדיף עוד דזה דמי להביאו לפניו סל מלא פירות והי' בדעתו לאכול פרי א' ולברך עליו ונחלף לו ובירך על פרי אחר דפשיטא דא"צ לברך על פרי הראשונה עיין מג"א סי' ק"מ ס"ק ד' ע"ש וגם גבי קריאת ס"ת אם הראו לו במקום אחר דעת הפמ"ג דבכל ענין דא"צ לברך שנית עי' ק"מ מ"ז ס"ק ד' ולפ"ז נראה דאפי' מי שאינו נוהג להניח ב' זוגות של תפילין ורק של רש"י וטעה ולקח תפילין של ר"ת ובירך עליהם דא"צ לברך על של רש"י ל"מ אם גם תפילין של רש"י הי' לפניו וטעה ובירך על של ר"ת דפשיטא דא"צ לברך על של רש"י דכיון דדעתו הי' לברך על של רש"י המונחים לפניו דמי ממש לנטל כוס של שכר ובירך בפה"ג דאם הי' כאן יין לפניו ודעתו לשתותו דא"צ לברך עוד על היין אך נראה לי דאפילו אם לא הי' לפניו תפילין של רש"י כגון שאל תפילין של חבירו וטעה בין תפילין של רש"י לתפילין דר"ת מ"מ נראה לי דא"צ לברך אח"כ על תפילין של רש"י ודמי לנמצא פסול בס"ת בשעת קריאה וצריכין ליקח ס"ת אחרת דאיתא ביו"ד סי' רע"ט ובא"ח סי' קמ"ג דא"צ לברך על הס"ת האחרת והטעם כמ"ש הט"ז בא"ח וביו"ד שם דל"ד לתורמוס הנ"ל כיון דבס"ת מצוה לקרות בודאי מתכוון בשעת ברכה שאם ימצא פסול בס"ת שיקרא בשני' משא"כ בתורמוס דאין מצוה לאכול וה"נ בתפילין דהיא מצוה וא"א לפטור ממנה אמרינן דדעתי' אם ימצאו פסול דיניח אחרים ומ"ל אם נמצאו פסול ומה לי אם נמצאים שהן של ר"ת כיון דאנן תופסין עיקר כרש"י פשיטא דא"צ לברך ומה דבעינן סי' ר"ט דוקא אם היין לפניו על השלחן ובלא"ה ל"מ אם דעתו הי' לשתות עוד יין היינו משום דגבי אוכלין ומשקין אסור לברך קודם שמביאים לפניו. כמבואר בסי' כ"ו סי' ה' דאם בירך קודם שהביאו לפניו צריך לברך פ"א משא"כ ס"ת ותפילין מהני דעתו לחוד. אמנם כ"ז אם נזכר תיכף אחר שהניח תפילין של ר"ת ולא הפסיק בדיבור אבל אם לא נזכר עד אחר שהפסי' בדברים אחרים שלא מענין התפילין בודאי צריך לברך פ"א לדידן דעיקר הברכה דמברכין הוא רק על התפילין של רש"י וא"כ אם הפסיק בין הברכה והנחה צריך לברך פ"א כנ"ל. אחר כותבי זאת ראיתי בדברי חיים ח"ש בסי' פ"ב חיו"ד שכ' לחלק בין אותן המניחים ב' הזוגות תפילין א"צ לברך ובין אותן שאין מניחין רק של רש"י שצריך לברך דהוה נמלך ולדעת וצ"ע מהו נמלך שייך הכא הא טעות הוה כאן שסבור שהן של רש"י ודעתו הי' על של רש"י ונמצא שהן של ר"ת ע"כ לפענ"ד שאין לחלק בזה אלא כמ"ש לעיל.