יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · ז
שאלה אם הג' של דגנך נכנס לתוך הדל"ת כזה דג מה דינה. אם דינה כלמ"ד הנכנס תוך דל"ת ופסולה או לאו:
ת שובה נקדים בתחילה דברי הגמרא גיטין דף כ' ע"ב דאיתא שם בעי ר"פ בין שיטה לשיטה ובין תיבה לתיבה בהו תיקו ופריך ותיפוק ליה ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ומשני ל"צ דמעורה. ויש בזה שלשה שיטות. שיטות התוס' התם בד"ה ל"צ דהכנסת אות לאות קיל טפי מדובק אות לחבירו ע"ש דכתבו ור"י אומר דאין משאן ראי' דלא בעינן מ"ג בגט דהא דקאמר ל"צ דמעורה היינו רגל הכ"ף שנכנס בתוך הטי"ת או גג הלמ"ד שנכנס בה"י או בחי"ת הרי לתוס' קיל יותר אם נכנס אות אחד לחבירו מדיבוק אות לחבירו ולפ"ז אף בסת"ם דבעינן ע"ג ודיבוק אות לחבירו פסול מ"מ אות הנסנס לחבירו כשר והר"ן מביא בשם אחרים דהכנסת אות לתוך חלל חבירו יותר קרוב לפסול הגט מפני שמבטל צורות האות וא"כ אף בגט יש לפסול וכ"ש בסת"ם ומ"מ משמע מלשונו דוקא אם נכנס הרבה ונשתנה צורות האות ואף בגט שא"צ מ"ג מ"מ פסול משום דנשתנה צורות האות ודעת הרמב"ן הובא בריב"ש סימן קמ"ו דשוין הם אם דיבוק אות לאות פסול כגון בסת"ם גם אות הנכנס לחלל אות חבירו פסול ואם דיבוק אות לאות כשר כגון בגט גם אות הנכנס לחלל אות חבירו ג"כ כשר ומ"מ משמע שם בריב"ש דוקא אם נשתנה צורות האות פסול והיינו בנכנס הרבה. והא דתלו זה בזה. היינו דשניהם ילפינן מוכתבתם הא דבעינן מוקף גויל וגם כתיבה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן כמבואר בטור סימן ל"ב ומש"ה ס"ל לרמב"ן דבגט אינו פסול אם נשתנה לצורות אות אחר אבל בסת"ם דבעינן כתיבה תמה אף רק אם נשתנה צורות האות ואינו דומה לצורות אות אחר ג"כ פסול והמרי"ט חלק ב' סימן ליב השיא גם דעת התוס' לפסול אם נשתנה צורות האות והיינו שנכנס הרבה ומ"ש התוס' להכשיר מיירי שלא נכנס לתוכה הרבה בענין שיפסיד צורות האות אלא שיכנס מעט ע"ש. ובזה יש לישב דברי הש"ע סימן ל"ב סימן כ"ס שכתב יש לזהר שלא יכנוס ראש למ"ד תוך אויר הה"י או חית ועיין שם בט"ז שתמה הא בב"י הביא זה בשם רמב"ן שפסול ולמה כתב יש לזהר לשון לכתחילה ולפי הנ"ל א"ש דרמב"ן מיירי היכי שנכנס הרבה בענין שנפסד צורות האות וכמבואר בריב"ש שם. ובש"ע מיירי בשלא נשתנה צורות האות שלא נכנס רק מעט ואפ"ה יש לזהר לכתחילה וכ"כ בתשו' באר עשק הובא בספר מלאכת שמים כלל כ"ה ע"ש א"כ לפ"ז דעת כל הפוסקים בנכנס אות לחלל אות חבירו ונשתנה צורתו פסול ואפילו נכנס לתוך ה"י או חית והמג"א סק"מ כ' דוקא אם נכנס לתוך דלת דנשתנה לצורות ה"י אז פסול משמע הא לתוך ה"י או לתוך חית אף דנשתנה צורות האות כיין דלא נשתנה לצורות אות אחרת כשירה. אך מדברי הפוסקים הראשונים הנ"ל מבואר דאף בנכנס לתוך ה"י או חית אם נכנס הרבה ונשתנה צורתה פסול ומה שהביא המ"א שם ראיה מדברי רמ"א באע"ז סי' קכ"ה סי' י"ח אמת דרמ"א כ"כ שם אך הח"מ והב"ש שם חולקין על רמ"א וכתבו דאף בנכנס לתוך ה"י או חי"ת ונשתנה צורתה נמי פסול ועיין בפ"ח שם וגם י"ל דרמ"א דוקא בגט ספק כן וס"ל כדעת הרמב"ן הנ"ל דזה תלוי אם בעינן מ"ג ולכך גבי גט דא"צ מדינא מ"ג מש"ה מכשיר אם נכנס לתוך ה"י או חי"ת משא"כ בסת"ם דבעינן מוקף גויל מוכתבתם גם הרמ"א מודה דפסול אם נשתנה צורת האות וכ"ז אם נכנסת לתוך ה"י או חי"ת אבל אם נכנס לתוך דל"ת או רי"ש ונשתנה כה"י או לקו"ף ליכא מ"ד דכשר וכ"ע מודים דפסול ואף דהמג"א בסק"מ הביא בשם כה"ג דכשר כבר תמה הבאריט שלא מצאו בהכה"ג מזה ע"ש ונחזור לנ"ד בגימ"ל שנכנס לתוך דל"ת כ"ע מודים דפסול. אך זה נראה לי דמהני כאן קריאת התינוק ואף בראש הלמ"ד הנכנסת לתוך דל"ת או רי"ש מבואר בהמרי"ט חלק יו"ד ח"ב סימן ל"ב ול"ג דלא מהני קריאת התינוק מ"מ כאן מודה דמהני קריאת התינוק וגם א"צ לכסות גוף הגימ"ל ורק להראות להתינוק והגימ"ל גלוי דהנה ראיתי בתשובת מגיד מראשית בשם מהרא"ם הקשה גבי למ"ד הנכנס לתוך דל"ת שכתב המהרי"ט דלא מהני קריאת התינוק ואף להמתירין ע"י קריאת התינוק עכ"פ צריך לכסות גוף הלמ"ד והקשה אמאי צריך לכסות גוף הלמ"ד מאחר שכל הרואה יבדיל בין שניהם ויפריד אותם כיון שהם בשני שיטין ורישא בתרגופא גרירט. וא"כ אמאי צריך לכסות את חלק התחתון מאחר שהתינוק יבחין את האות כראוי נימא באמת דרישא בתר גופא גרירא. והקה"ס הביא דבריו ותירץ שם שדרך כתיבת הלמ"ד כותב הראש של הלמ"ד תחילה והנה מתחילה כשעשה את הראש של הלמ"ד בתוך חלל הדל"ת או הרי"ש הרי אפשר שבאותו הרגע שעשה הראש נעשה אז ה"י או קו"ף הלכך צריך לכסות גוף הלמ"ד וגם מה"ט ס"ל להמהרי"ט דלא מהני קריאת התינוק כיון דכבר נשתנה לצורת ה"י וזה בלמ"ד משא"כ בנ"ד שקצה הגימל נכנס להדל"ת וא"כ אדרבא מתחילה נעשה כל גוף הגימל אדרבא א"צ לכסות כל גוף הגימ"ל וגם מהני קריאת התינוק כנ"ל. ובזה יש לישב גם דעת המג"א סק"מ שכתב דוקא אם נכנסה לתוך הדל"ת פסול והיינו דבזה לא מהני קריאת התינוק אבל לתוך ה"י או חי"ת מהני קריאת התינוק כמבואר בפמ"ג שם. אבל אם ע"י קריאת התינוק נראה שנשתנה צורת האות בודאי מודה המג"א ג"כ שהוא פסול ורק שבזה צריך ג"כ לכסות גוף הלמ"ד ומטעם הנ"ל כנ"ל. ברור להלכה: